'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 14 ♥

~פרק 14~
"אתה יודע מה?! יאללה אתה סתם אידיוט אגואיסט שחושב רק על עצמו ופוגע בבנות! יש לך הרבה מזל שאני כן אהבתי אותך… ובגלל זה אתה נשאר בחיים!" אמרתי לו והלכתי משם בעצבים.
"עדי חכי!!!" הוא צעק ותפס לי ביד.
"מה?!" שאלתי.
"אני לא באמת רוצה להפרד ממך…" הוא אמר.
"מה?" שאלתי בבילבול, הוא לקח אותי חזרה למקום שהינו בו והוא סיפר לי הכל…
הייתי ממש מופתעת, עומר?! הוא מכולם?! באמת שלא ציפיתי.
"באמת?" שאלתי עם דמעות בעיניים.
"עדי אם תתחילי לבכות אני אבכה איתך בבקשה אל תוציאי אותי נמושה" הוא אמר וצחקתי קצת וגם הוא.
"אז אתה…" לא הספקתי להשלים את המשפט והוא פשוט נישק אותי!
"כן" הוא אמר והפעם אני נישקתי אותו♥
"טוב אז עכשיו אני אלך ותבוא עוד חמש דקות" אמרתי.
"למה?"
"שעומר לא ידע שאנחנו ביחד.."
"עומר על ה…-את יודעת מה-שלי!" הוא שינה את המשפט ברגע האחרון כשהוא ראה את המבט שלי.
"טוב בסדר" אמרתי וחייכנו שנינו כמו מפגרים כשאנחנו הולכים יד ביד לכיוון כולם.
"מה אתם ביחד?" עומר שאל.
"כן" אמרתי לפני שירין יגיד לו משהו… לא לעניין.
"אווו אחותיי מזל טוב!!" אביה צעקה וקפצה עליי.
"אחי תשמור עליה, וכדאי לך!" נאור אמר ונתן לו את הכיף הזה של הגברים.
"ואת… אנחנו כבר נדבר בבית" הוא אמר לי.
"אוייש נאור תפסיק להיות כזה יאבש!" אמרתי וכולם צחקו עליו.
"יאללה חכי חכי בבית" הוא אמר.
"כשיהיה בית…" אמרתי.
"נוו תפסיקי להיות כזאת ריגשי!" הוא אמר וגילגלתי עיניים.
"טוב חיימשלי, נלך לבר להביא בירה?" שאלתי אותו.
"יאללה, מי רוצה בירה? עליי!" הוא אמר והוציא מהכיס שלו את הכרטיס אשראי של נאור! איך לעזאזל?!
"בואנה יבן זונה איך?!?!" נאור צעק בהלם.
"חחח יאללה נאור תביא אתה היחיד שהבאת כסף" אמרתי לו.
"כפרה שלי, זאת בעיה שלכם!" הוא אמר.
"נווו קמצן!" אמרתי.
"יאללה קחי את שלי…" אפיק אמר וחיפש את הכרטיס בכיס.
"מזה איפה הכרטיס?!" הוא שאל בהלם.
"חחח על חשבוני?" ירין שאל שוב וכולם צחקו.
"תזהר ממני פעם הבאה אתה חוטף אגרוף! עכשיו לך תביא שתי חבילות" אפיק אמר.
"שמענו עלייך, יאללה חיים את באה?" הוא שאל אותי, הנהנתי ובאתי אחריו לכיוון הבר.
"תביא לנו 12 בקבוקים של בירה קרלרברג" הוא אמר.
"יש לך תעודת זהות?"
"מה תעודת זהות?! מה אנחנו נראים לך בני 16?!" אמרתי לו.
"בואנה כוסית תרגיעי, אני רק עושה את העבודה שלי" הוא אמר וכבר ראיתי את ירין מחליף צבעים.
"איך קראת לה יבן זונה!?!" ירין תפס לו את הצאוורון של החולצה והוא כמעט נחנק.
"וואי אחי תרגיע! מצטער! הנה הבירות שלכם!" הוא אמר והוציא את הכל ממתחת לבר.
"קח" הוא אמר לו ונתן את הכרטיס אשראי.
"יודע מה… עליי" הברמן אמר לו.
"תודה" אמרתי ולקחתי חבילה אחת.
"מה את עושה? תביאי" ירין אמר.
"לא! הנה רואה אני יכולה להסתדר לבד!" אמרתי.
"עדי תביאי את זה יחלשלושה" הוא אמר ולקח לי את זה מהיד.
"אני לא חלשלושה!" אמרתי ושילבתי ידיים.
"נכון את תינוקת, עכשיו בואי, עוד דקה תולים פה שלטי נעדרים" הוא אמר וצחקתי קצת, חזרנו לכולם וחילקנו את הבירות.
התיישבנו במעגל עם כיסאות של חוף והיה לנו שולחן באמצע, אני ישבתי על ירינוש.
את האמת לא התחשק לי כל כך אז כל פעם לקחתי מירין את הבקבוק חחח..
"טוב חאלס קחי משלך" הוא אמר ושם את היד עם הבירה רחוק ממני.
"נוו אל תהיה חרא! לא כל כך באלי אז אני שותה קצת ממך" אמרתי.
"עאלק קצת בינתתים חצי בקבוק גמרת פה!" הוא אמר וכולם צחקו.
"אממ למה האיש שם מצלם אותנו?" שאלתי וכולם הסתובבו לאן שהסתכלתי.
"וואי זה שוב גם כן.." אפיק אמר והלך לעברו.
"מי זה?" שאלתי.
"איזה צלם לעיתון פלצן" נאור אמר.
"בואו נלך לשאול אותו אם הוא רוצה גם פוסטר" נתי אמר וצחקנו.
"בוא נלך לאנשהו לבד, אין לי כוח לכולם" אמרתי ואני וירין קמנו והלכנו לכיסאות רחוקים מאיפה שישבנו קודם.
"אממ… סליחה? את במקרה העלמה דומרני?" באה אליי איזו אישה יחסית מבוגרת שהייתה לבושה בבגדים רישמיים.
"מי מבקש?" ירין שאל במקומי.
"תרגע… כן זאת אני" אמרתי.
"שלום, אני דליה כהן, ואני מנכ"לית סוכנות דוגמנות, אני אשמח אם תסכימי שנייצג אותך, ונדון בקריירה שלך מחר בשעה 11:00, את תוכלי לבוא?" היא שאלה.
"כן!"
"לא!" אני וירין אמרנו ביחד.
"אז תבואי מחר לרחוב *** **, נתראה שם" היא אמרה וחזרה לאותו מקום שהיא באה ממנו.
"את לא מתכוונת לשאול אם זה בסדר מבחינתי קודם?!" ירין שאל בעצבים.
"מה יש לך פעם אחת אני רוצה להשיג כסף בעצמי בחיים ולא בגלל שאני מרביצה לאנשים" אמרתי.
"אני לא מרשה לך! את לא הולכת!" הוא אמר יותר עצבני ממקודם.
"אתה לא אבא שלי אתה לא מחליט עליי!" אמרתי גם בעצבים.
"וואי עדי את לפעמים משגעת אותי!" הוא אמר, קם והלך.
שיילך מי צריך אותו?! הוא עוד יראה שהוא טעה ובגדול!