'עוצם עיניים חולם שאת תבואי…' -פרק 10 ♥

~פרק 10~
הסתובבתי וזה היה ירין! מה הוא רוצה ממני עכשיו?!
"מה קורה יפה שלי?" הוא שאל אותי ולחש לי באוזן 'תזרמי'.
"בסדר מה קורה איתך חתיך שלי" אמרתי ויצא לי את החיוך הכי צבוע בארץ!
"בסדר עכשיו בואי נלך כי אח שלך קרא לך" הוא אמר והלכנו לכיוון המעליות.
איך שהגענו לאיזור שלא רואים אותנו ישר הדבקתי אותו לקיר ושאלתי:
"מה זה היה עכשיו?!"
"סתם… אמרתי להם שאת חברה שלי" הוא אמר.
"למה מה אתה אידיוט?!"
"הם רצו הוכחה אז נתתי להם" הוא אמר וחייך חיוך מתגרה.
"אה כן?!" אמרתי לו ומשכתי אותו מהיד לכיוונם חזרה.
"מה את עושה?! בואי הנה את לא יכולה להביא אותי בכוח" הוא אמר ומשך אותי אליו.
"תעזוב אותי מפגר!" אמרתי והוא רק הידק את האחיזה שלו בי.
"תרגעי" הוא אמר בקול מאיים שלא נשמע מזוייף בכלל0.0
"אתה שכחת כנראה למי אתה מדבר!" אמרתי לו.
"את כנראה שכחת, ולא שיקרתי שאמרתי לאח שלך רוצה לדבר איתך" הוא אמר ונכנס איתי למעלית.
הלכנו לכיוון החדר שך נאור ודפקתי בדלת.
"מה?" נאור שאל כשהוא פתח את הדלת.
"רצית לדבר איתי…?" אמרתי לו.
"כן, ירין שמור עכשיו על אחותי, לא משנה לאן היא הולכת אתה אחריה מובן?!"
"כן" ירין אמר לו ברצון.
"אז עדי לכו למטה אין לכם מה לעשות פה…"
"אתה עם בחורה?" שאלתי ישר.
"כן" הוא אמר.
"ביי" אמרתי ומשכתי את ירין משם.
הלכנו לכיוון המעלית ופתאום הוא אמר לי:
"תקשיבי אני נותן לך מכות אם את מספרת להם שאנחנו לא חברים"
"מתי תבין שאני לא מפחדת ממך?!" אמרתי לו.
"לא מעניין אותי!…" הוא אמר וכנראה בא להמשיך אבל כבר הגענו לקומה ומולנו עמדו משפחה עם שני ילדים ואני התחלתי לצחוק קצת.
הגענו לכיוון החברים שלו, אף אחד לא העז להסתכל עליי בכלל. פעם ראשונה בעשר שנים האחרונות שאני לא מרגישה שבוחנים אותי כשאני עומדת ליד אנשים!
"מה קורה?" אמרתי ורק אז הם סובבו את הראש.
"בסדר" הם אמרו ביחד. חחח… מה הם עד כדי כך מפחדים מירין?!
"תביאו לי גם בירה" אמרתי.
"קחי" עומר אמר לי ונתן לי את הכוס שלו וכולם היו בשקט.
"טוב מה נסגר?!" שאלתי כשירין הלך לשירותים ורק אז הם הרשו לעצמם להסתכל עליי נורמלי.
"את חברה של ירין לא?" אחד מהם שאל.
"שני דברים: אחד אני לא חברה שלו, ושתיים אני גם בן אדם בכל זאת…" אמרתי והם היו בשוק לרגע.
"וואי איזה שקרן יא אללה" אחד אחר אמר.
"ירין! חברה אה?!" בן שגם ישב שם צעק לו והוא לא ענה ויצא לכיוון הבריכה שהייתה סגורה כמובן.
"חחח איזה אידיוט" אמרתי ושתיתי עוד מהבירה של עומר.
"תביאי את זה!" עומר אמר לי ולקח את הבירה וצחקתי.
"טוב באלך לבריכה?" שאלתי את עומר בשקט.
"היא סגורה בלונדינית" הוא אמר לי.
"פעם הבאה שתקרא לי בלונדינית תקבל כאפה!" אמרתי לו והוא גיחך.
"טוב בואי נלך" הוא אמר לי.
"אנחנו הלכנו!" הוא אמר וקמנו שנינו.
"לאן?" אחד מהם שאל.
"לקניון"
"לים" אמרנו ביחד והם צחקו.
"לקניון ואז לים" אמרתי והלכנו משם צוחקים.
עלינו לחדר שלי והחלפתי לבגד ים בשירותים, יצאתי וראיתי את עומר מחטט לי באייפון! חוצפן!!! גם לחבר שלי אני לא אתן לעשות את זה!
"מה אתה עושה מפגר?!" אמרתי וישר חטפתי לו את זה מהידיים.
"מה את כבר כותבת שם?! גם ככה הכל 'יואו מאמי חיימשלי, שמלה מעלפת!!' " הוא ניסה לחקות אותי אבל לא הלך לו.
"נורא מצחיק" אמרתי בציניות.
"טוב יאללה בוא נרד למטה" אמרתי אחרי שבדקתי מה הוא יכל לקרוא מביך.
"בואי י'מעצבנת" הוא אמר וגרר אותי מהחדר כשאני עדיין באייפון.
"נוו עדי אם את לא באה לבד אני מרים אותך נשבע" הוא אמר.
"בסדר קרצייה" אמרתי והתחלתי ללכת בהמשך המסדרון.
הגענו לבריכה הקטנה שם, יש לי כזה מזל שחשבתי על זה! כי משעמם פה רצח!!!
"ישש! זה שלנו !!" אמרתי והורדתי את החולצה ואז את המכנס ובסוף שמתי לב שעומר בוהה בי0.0
"שלא יצאו לך העיניים חמוד" אמרתי לו והוא גיחך שנייה והוריד את החולצה ושנינו נכנסנו למים.
"אז למה גררת אותי לפה?" הוא שאל.
"כדי להגיד לך ש…" אמרתי והוא התחיל להראות לחוץ.
"אני.." אמרתי והוא התקרב אליי והתיישב לידי.
"את מה?"
"אני…" אמרתי לו והשפרצתי עליו ופשוט נקרעתי מצחוק ! הוא כל כך נבהל!!!
"את הולכת לשלם על זה מפגרת!" הוא אמר לי כשאני עדיין צוחקת והוא תפס לי את הידיים והטביע אותי! חוצפןן!
"אוקיי מצטערת תן לי לנשום!" אמרתי לו לשנייה שהוא העלה אותי חזרה מהמים.
"חחח יש לך מזל שאת יפה" הוא אמר.
"וואלה… אתה חושב ככה?" שאלתי.
"מי לא…" הוא מלמל והסתכל לשנייה לצד ואז חזר להסתכל עליי.
הייתה בינינו מן שתיקה מביכה כזאת…
"אז מה איתך? מה אתה עושה בכל העסק הזה של אבא שלך?" שאלתי.
"אני לא בטוח שמותר לי לספר לך…"
"נו אני לא אגלה!"
"לא קשור… פשוט אבא שלך לא ממש רוצה שידברו איתך על זה…." הוא אמר.
"יופי, עוד אחד שמפחד מאבא שלי" אמרתי בזלזול.
"לא מפחד… אבל אם מישהו היה מבקש ממך משהו לא היית עושה את זה?"
"הייתי עושה את זה אם הוא היה עם אקדח ביד"
"ואם גם מי שהוא שאל היה עם אקדח ביד?" הוא שאל.
"מה?!" שאלתי.
"תקשיבי אני לא מפחד ולא כלום, פשוט אני לא רוצה להתעסק עם אבא שלך"
"טוב, חשבתי שאתה שונה… מסתבר שאתה כמו כולם" אמרתי וקמתי במקום.
"רוצה הוכחה שאני לא כמו כולם? שאני לא פחדן… כמו כולם?" הוא שאל וקם ונצמד אליי.
שתקתי, כבר לא ידעתי מה להגיד לו.
"הנה הוכחה" הוא אמר, החזיק בפניי ונישק אותי.