עונה 3- רק אל תפגעו…בי *פרק 9*

"אה נכון תקשיבי נכון באותו היום שהיית בקומה נשבע לך הלב שלי הפך לקומה ביחד עם הלב שלך. אני מצטער על הכל אבל באמת שיש לזה הסבר ולאותו הסבר שלא נתת לי להסביר באותו יום,זה קרה בטעות ממש לא בכוונה ונוי היא עם רון… זה היה מתוכנן" אמר למרות שידעתי
"כן.. אני ידעתי את זה..זה בדר אני סולחת" חייכתי
"ואני לא מתכוון לכפות עליך שנחזור תקחי את הזמן שלך." חייך
"טוב.."חייכתי "באתי גם בגלל משהו אחר, נכון ההוא שדרס אותי כביכול אני רוצה לפגוש אותו"
"מה למה?" שאל
"אל תתחיל, זה פשוט חשוב לי" חייכתי
"אוקי אבל מה את רוצה מימני?" אמר
"אסור לי לבוא אליו לבד…אז מה אתה אומר?"
"מה אני אומר שעם לא אני אז מי?" חייך וחיבק אותי היה לי קשה לקבל את החיבוק הזה אחרי חצי שנה שכמעט ולא דיברנו או נגענו אחד בשני.
-שעה חמש-
"מוכנה?" סהר שאל אותי ושם עלי את ידו
"כן.."אמרתי בחשש. פתחתנו את הדלת וראינו אותו יושב מחובר לאזיקים סביב שולחן עגול.
השוטרים אמרו לנו שיש לנו 10 דקות איתו בלבד, גם עשר דקות זה מספיק כדי לספר מה עבר עלי ועל המשפחה שלי בזמן שהייתי בקומה בגללו.
"טוב יאאלה עשר דקות תקצרו" אמר והיה לו קול מסומם כזה
"אתה יודע מי אני?" שאלתי
"לא מי את כפרה?" אמר
"כפרה אחותך זה דבר ראשון" אמרתי והשתקתי אותו "דבר שני אתה גרמת לי לסבול חודשיים בחדר בבית חולים שאני רק נושמת, לא יכולתי לדבר רק לשמוע ושמעתי הכל!! תאמין לי, אבל דבר אחד לא שמעתי זה את הקול שלך בא לבקש סליחה על זה… אני פשוט רוצה לדעת למה?! למה פגעת בי וברחת והיו צריכים לרדוף אחריך? למה לא באת לדבר ולבקש סליחה לפחות? למה?!"
"אני יגיד לך דבר ראשון פחדתי לבוא אליך ושהמשפחה שלך תכעס עלי, אני באמת מצטער שלא באתי לבדוק מה שלומך את יודעת" אמר וזילזל
"טוב אני מבינה שלדבר איתך כמו בן אדם אי אפשר אז אני ילך להתראות" אמרתי ואני וסהר התקדמנו לעבר הדלת
"חכי שניה!!" צעק
"מה אתה רוצה?" אמרתי
"אני באמת מצטער" אמר ונשמע אמיתי
"טוב" אמרתי ויצאנו מהמקום הזוועתי הזה. עלינו על מונית חזרה לבית
"אני לא מאמינה כמה אנשים יכולים להיות מגעילים!!" אמרתי לסהר
"זה לא תמיד… פשוט הוא כנראה לא יכול לקבל את האמת" חייך אחרי כמה דקות הגענו לבית שלי
"סהר תודה על הליווי…" חייכתי
"בקשה" חייך ונתן לי נשיקה בלחי. נכנסתי לבית אמא ישר קפצה עלי בחקירות ואמרה שרון התקשר ואמר שהוא מצטער שוב, עליתי לחדר שלי וקיבלתי הודעה מרז "שמונה אני אוסף אותך אנחנו יוצאים למסעדה" שלח לי "טוב : )" שלחתי לו בחזרה.
השעה הייתה שש וחצי ונכנסתי להתקלח יצאתי והתלבשתי שמתי שמלה שחורה ונעלי עקב שחורות עשיתי מחליק התאפרתי וחיכיתי שהוא יבוא.
"מיתר בשבילך" שרון צעקה מלמטה
"אני באה" צעקתי וירדתי במדרגות וראיתי את רז. חייכתי אליו ויצאנו עלינו לאוטו שלו הוא גם עבר את הטסט וזה. "מה לאן הולכים?" שאלתי
"סתם נסתובב לנו"
"רז בוא נשב במקום מסודר כי באמת שאין לי כוח להסתובב" חייכתי
"טוב אז אנחנו נגיע עוד מעט" אמר וחייך לעצמו, לא הכרתי את המקום שהוא לוקח אותי וראיתי שהוא נועל את הדלתות, די נלחצתי הוא גם נסע מהר מאוד.
"רז תעצור אני רוצה לרדת!!!" צעקתי
"לא אני לא עוצר" צחק והוציא בקבוק אלכוהול "קחי תשתי!" אמר
"לא אני לא רוצה, אני רוצה שתעצור!!!" צעקתי וניסיתי לפתוח את הדלת….