עונה 3- רק אל תפגעו…בי *פרק 4*

באתי לצאת ומישהו תפס בידי, זה היה סהר.
"אמא'לה, סהר הפחדת אותי" אמרתי והשתחררתי מידו
"מה את עושה פה?" צחק
"באתי להחליף בגדים,דילן דחף אותי לבריכה" צחקתי, הסתכלנו אחד על השני כמה שניות.
"מה?" חייכתי ממבוכה
"מה… אסור להסתכל על ילדה יפה כמוך" אמר
"די סהר, תפסיק" אמרתי והתרחקתי מימנו
"מה די? מה עשיתי… כולה אמרתי שאת יפה"
"טוב, אני הולכת להחליף בגדים, ביי.." אמרתי ונכנסתי לשירותים ,שיצאתי סהר עוד ישב על המיטה בחדר. "תגיד מה יש לך?" שאלתי אותו
"את באמת רוצה לדעת מה יש לי?!"
"כן אני רוצה" צעקתי
"פגעת בי! הלכת למישהו אחר, הלב שלי נשאר מרוסק כל מי שאני יוצא איתה אני מדמיין אותך, בלילה ביום רק חושב עליך!! רוצה רק אותך. לא נוי לא לירון ולא סיוון!!! רק אותך מבינה?! מבינה רק אותך" צעק והתקרב אלי,פחדתי פחדתי שיקרה משהו וכל הרגשות שלי יחזרו אליו.
"אני… פגעתי בך? זה לא אמור להיות ההפך?" שאלתי בפחד
"גם אני בך אבל שנינו נפגענו, ומישהי פה המשיכה הלאה, וזאת רק את" התקרב אלי יותר
"תפסיק,יש לי חבר" ניסיתי להתרחק והוא לא נתן לי.
"שום חבר לא יעזור לך עכשיו" אמר ונישק אותי, לא יכולתי לנשום הלחיים היו אדומות. שהוא הפסיק את הנשיקה הסתכלתי עליו במבט לא מבין..
"מזה היה עכשיו?" אמרתי תוך כדי שאני מנסה להסדיר את נשימתי
"מה זה היה נראה לך?" נשכב על המטה
"לא.. לא… זה לא מתאים לי" אמרתי ומשכתי בשערי אחורה.
"הגזמת כולה התנשקנו"
"כולה? כולה יש לי חבר נכון?!"
"אז אנחנו באהבה סודית זה לא כזה נורא!!" אמר
"זה נורא מבחינתי!!" אמרתי והתחלתי ללכת בחדר הלוך וחזור
"די… אף אחד לא צריך לדעת על זה, ויש לך יומיים להחזיר לי תשובה עם את רוצה אהבה סודית או לא." חייך ויצא מהחדר, אני נשכבתי על המיטה וחשבתי מה לעשות.
מצד אחד אני מאוהבת ברון…מצד שני סהר משגע אותי!!! איך הגעתי למצב הזה חצי שנה היה לי מדהים עד עכשיו. אוף אוף אוף!!!
חזרתי לכולם אחרי כמה דקות וישבתי על רון כאילו כלום לא קרה, הרגשתי רע עם עצמי.
"קרה משהו מאמי?" רון שאל אותי
"לא..לא קרה כלום" חייכתי אליו חיוך מזויף. אחרי שעתיים אצל מור חזרנו הביתה.
נכנסתי לבית הורדתי את נעלי העקב שלחצו לי ברגל מאוד מאוד!! עליתי לחדר שלי החלפתי בגדים וישר נרדמתי.
=בוקר=
"מיתרררר, קומי בוקר!!!" שמעתי את אמא צועקת
"אני קמה…" צעקתי לה בחזרה וקמתי לשטוף פנים ולהתארגן..
יצאתי מהשירותים וישר שרון התנפלה עלי.
"אפשר את החולצה השחורה של בית סהיפה הזאתפר?"
"לא אני לובשת אותה היום" אמרתי לה
"אז תשימי את חולצה אחרת מה הבעיה?!"שאלה
"תשימי את חולצה אחרת מה הבעיה?!" עניתי לה
"מעצבנת."
"קופה" החזרתי לה ונכנסתי לחדר להתארגן, שמתי ג'ינס די לבן עם קרעים כזה וחולצה שחורה נופלת וירדתי למטה. "בוקר טוב" צעקתי וישבתי בשולחן
"בוקר טוב…את באה איתי?" שאל אבא
"כן…רון בא היום לחוף נכון?" שאלתי
"כן חמודה" חייך. שתיתי את הקפה שלי ויצאנו לחוף, שהגענו עלינו לעמדת המציל וראיתי את רון.
"חיים שלי בוקר טוב" נישקתי אותו וישבתי לידו.
"בוקר מקסים…כמוך" נישק אותי, ואז אבא שלי היה חייב להתערב.
"די כבר עם הקוצ'י מוצ'י הזה" צחק ונכנס למשרד שלו
"פאדחן" צעקתי לו וצחקנו. אני נהנת לראות אותו עובד זה ממש חמוד!!!
"טוב אני הולכת לאביה,רוצה ללוות אותי או שיש לך עוד כמה ילדים להציל מטביעה?"
"את יורדת על העבודה שלי? אה?" צחק ודיגדג אותי
"לא..לא חס וחלילה" אמרתי תוך כדי צחוק ונסיון מילוט מהידיים השריריות שלו. ירדתי מעמדת המציל ואז רון צעק במגפון הזה "הילד שמסתכל על הילדה היפה עם החולצה שחורה והג'ינס קרעים אני יבוא עוד שניה ויקרע אותו, סובב תראש" צעק לו ואני רק צחקתי על זה. יצאתי מהחוף לכיוון הרחוב של אביה וחציתי את הכביש…

'…..עוד תאונת פגע וברח קרתה היום ליד חוף הפלמחים בראשון לציון.
הנפגעת בבית חולים במצב קשה…….'