עונה 3- רק אל תפגעו בי *פרק 11*

אחרי כמה דקות סהר התקשר אלי.
אני:"הלו?" אמרתי בקול עייף
סהר:"הערתי אותך?"
אני:"לא.. אני פשוט קצת עייפה" אמרתי והרגשתי כל מיני דברים בבטן
סהר:"התקשרתי כדי להגיד לך לילה טוב" אני חייכתי
אני:"חחח,לילה טוב סהר" חייכתי לעצמי
סהר:"לילה.. " אמר וניתק שיחה שיכלה לגרום לי לישון עם הרגשה טוב.
בבוקר שקמתי נזכרתי שיש בית ספר : ( באסה. שטפתי פנים שמתי ג'ינס כחול חלש כזה וחולצה לבנה של בית ספר, נעלי בובה. ירדתי למטה וראיתי את אמא יושבת בשולחן אוכל וקוראת את העיתון של היום.
אמא:"מה שהולך במדינה שלנו…"
אני:"מה הולך?" אמרתי תוך כדי שאני אוכלת את הקורנפלקס שלי.
אמא:"ההוא אונס את ההיא, המצב הכלכלי על הפנים אף אחד לא עוזר, הביטחון כנ"ל… אבל בסך הכל הכל מצוין!!" צחקה ואני צחוק מזויף.
אני:"טוב אמא אני הולכת ביי" אמרתי ויצאתי מהבית, הלכתי לתחנת האוטובוס ושם ראיתי את שחר
אני:"שחרוניי…" אמרתי ונתתי לי חיבוק
שחר:"חיים שלי מה קורה?"
אני:"בסדר כזה…" חייכתי
שחר:"אתמול.. אני.. אוראל… מיטה אחת…" חייכה חיוך רחב
אני:"די!!! באמת?!"
שחר:"כן…" חייכה אז ראיתי את רז מתייצב מולי.
רז:"מה קורה?"
אני:,נהיה פה צפוף פתאום אה שחר?!" צעקתי ושחר גיחכה לעצמה, רז הבין והלך .
שחר:"מה זה היה עכשיו?"
אני:"הבן זונה הזה ניסה לאנוס אותי " אמרתי והרכנתי פנים
שחר:"מהההההה?!"
אני:"כן, ואז רון בא"
שחר:"ממש טלנובלה יש לך בחיים"
אני:"תאמיני לי זה לא כיף" נאנחתי "לפחות לך יש אהבה… מה לי יש? בגידות?!"
שחר:"תאמיני לי הכל הסתדר בזמן שלו" חייכה ואז עלינו לאוטובוס, שחר ישבה ליד אוראל ואני ישבתי מושב לפניהם לבד. פתאום ראיתי מישהו שהתיישב לידי הוא היה חתיך מאוד!!!
…:"היי, אני אליאור" חייך
אני:"היי.. מיתר" חייכתי
אליאור:"את לומדת בבית הספר תל העמק?"
אני:"כן… אתה חדש?"
אליאור:"כן, באתי מהפנימייה" חייך
אני:"איזה כתה אתה?"
אליאור:" י'ב 6 ,את?"
אני:"גם, מגניב נהיה ביחד בכתה" חייכתי ואחרי כמה דקות הגענו לבית ספר, ישבנו כולם בספסלים עם אתם לא יודעים מי זה כולם אז אני יפרט … שחר,אוראל,אביה,דילן,ג'ייק,סהר ורז. רז הוא בחבורה שלנו אבל אני לא מדברת איתו. הייתי שקועה במחשבות ושל מה אני יעשה אחרי הצהריים פתאום המורה נעמדה לי מול העיניים.
אני:"מה?" הסתכלתי עליה וכולם בצד שתקו
המורה:"אני מבקשת שתבואי איתי לחדר המנהלת" אמרה ואפילו לא חייכה והתחילה ללכת.
הסתכלתי על כולם במבט של 'מה עשיתי?' הם סימנו לי שהם לא יודעים ואני הלכתי אחרי המורה.
נכנסנו לחדר של המנהלת שאני והיא לא ממש בקשרים טובים.
המנהלת:"שלום, שבי" אמרה, התיישבתי על הכיסא
אני:"מה רצית? יש לי הפסקה על הראש"
המנהלת:"קודם אנחנו שמחים שחזרת אלינו, ושנית שמעת שיש לנו תלמיד חדש בכתה שלך נכון?"
אני:"נו"
המנהלת:"אני רוצה שתיצמדי אליו, שתעזרי לו" חייכה חיוך מזויף, הבנתי שמשהו פה מסריח.
אני:"למה דווקא אני?" חקרתי
המנהלת:"כי אני סומכת עליך."
אני:"טוב" אמרתי ויצאתי מהחדר. אליאור חיכה בחוץ והחזיק בידי ולקח אותי מאחורי הלוקרים.
לא הבנתי מה יש לו הוא היה בסטרס מטורף, התחיל ללכת כאילו מישהו רודף אחריו.
אני:"מה ישלך?!" אמרתי תוך כדי הליכה
אליאור:"בבקשה תלכי אני צריך להגיד לך משהו!!" אמר והגביר את הליכתו.
עמדנו מאחורי הלוקרים והוא התנשף חזק.
אני:"מה קרה?"
אליאור:"אני צריך להגיד לך משהו… אבל תשבעי שאת לא אומרת לאף אחד."
אני:"נשבעת" העיניין נראלי רציני מאוד.
אליאור:"……………