עומרי ומורן- פרק 9

״רוצה לדעת מה אני אעשה?״

״מה אתה כבר יכול לעשות?!״ שאלתי בסקרנות
״את באמת רוצה לדעת?״

מביטה בו בשקט והוא בי…… ופתאום כל הפנים שלי היו מים. מים בעיניים, מים בפה וגם קצת בשיער
״עומרי״ צעקתי והוא מתרחק וצוחק
״מי אמר לך להתחיל איתי?!״
״לא, אין ביקר לי… אתה מת!!!!״
״למה את יכולה עלי?״ צעק לי מרחוק בזמן שהוא בורח אל החוף….
הוא מתקדם מהר ומסתכל אחורה כל פעם בכדי לברר כמה קרובה אני.

הוא הגיע למקום הישיבה ואני אחריו. הגענו ורק אביאור, שובל, בתאל ואליאור היו שם… שלו נתי ואיתי נעלמו משום מה.
״מה זה מורי מה שחית?״ שאלה צוחקת שובל
״איזה שחיתי, החמור הזה השפריץ עלי מים״ אמרתי עם היד מופנת לכיוונו של עומרי
״אני בסך הכל החזרתי״ הוא אמר צוחק
״יקח אותך, שורפות לי העיניים״
״בואי אני אעשה לך פו״ הוא נעמד מולי ואני יושבת על הכיסא. הוא מקרב גופו העליון כלפי מטה
״לך מפה מפגר״ חייכתי והרמתי את היד בכדי להביא לו סטירה בקטע של צחוק
״היי״ אמר מהר והתחמק מהיד שלי ״את עוד ממשיכה להתגרות… תזהרי למה בסוף תמצאי את עצמך בקרקעית הים, משחקת שש-בש עם הדגים ואז באמת תעדיפי קצת שורף בעיניים״ כולם צחקו
״יאללה יאללה… דיבורים כמו חול ואין מה לאכול״
״את רוצה לאכול חול? בכיף גם זה אני יכול לסדר… רק תתני אישור ואת כל החוף אני מביא לך״ צחקנו כולנו

גליתי עליו עוד תכונה… יפה, הוא גם מצחיק.
המשכנו לשבת עוד איזה שעה….
״יאללה בנות נעוף?״
״זה רק את ובתאל, אני ואביאור נוסעים אליו״
״סבבה, יאללה בתו את באה?!״
״כן כן״ אמרה והתרוממה ״רגע מה איתכם איך אתם חוזרים?״
״עם איתי״ אמר אליאור
״תבררו שהם לא חתכו שלא תתקעו פה״
״כן הינה אני מחייג״ אליאור ענה לה ודיבר איתו בצד וחזר אחרי דקה ״הוא נסע הדבע הזה״
״מה הוא דפוק?״ אמר עומרי בטון עצבני
״לא יודע. גם כן זה חמור אעלק ׳אני כבר בבית׳ חכה מה אני אעשה לו״
״עזבו אתכם עכשיו שטויות יאללה תעלו איתנו, נקפיץ אתכם״ אמרתי
״לא נעים ככה להטריח אתכן״
״בקטנה מה יש לך גם ככה המושב שלו זה על הדרך…״

אליאור ועומרי עלו איתנו- אני נהגתי כמובן. הורדנו אותם בפטיש ונסענו למושב. הורדתי את בתאל בבית ולפני הכניסה למושב התקשרתי לבן וביקשתי ממנו שיבוא לקחת אותי מהבית שלה, 5 דקות של המתנה והוא הגיע ביחד עם קורל.
״קורלי מה העיניינים״
״בסדר מאמא, מה איתך״
״מצויין״
״מה י׳קבב אני לא מבין קשה לך ללכת ברגל, גם ככה את צריכה לרדת קצת במשקל״ אמר בן
״לא היה לי כח. אם היה לי כח נראה לך שהיתי מתקשרת״
״למה דווקא אלי אבל״
״אמרתי לך… אמא לא ענתה לי״
״היא לא בבית בכלל״
״עזוב לא בבית היא בכלל סיננה אותי החצופה הזאת״ צחקתי
״בואנה מורן מה תגידי שניר היה אצלנו אתמול״
״לא״ אמרתי לא מבינה ״למה נראה לך, מה הקשר״
״לא יודע… סתם לא יודע מה קרה לי כל הלילה לא נרדמתי, כל חצי שעה קמתי״
״כן שמעתי אותך. גם כן זה שיהיה בריא, לא את לא מבינה… הוא קם וכאילו אין אנשים בבית, עזבי אנשים בבית הוא מדבר בפלאפון כאילו אני לא ישנה לידו. איזה פצצה רציתי להביא לך אלוהים״
״בסדר עזבי זה לא העניין אני אכלתי תסביך שניר בבית… למה התעוררתי בסביבות ארבע וחצי חמש ככה וסתם כזה יצאתי לנשום אוויר (החדר של בן נמצא במרפסת למעלה, וזה לא בדיוק חדר זו מין יחידת דיור כזה עם שירותים, מקלחת ומיני מקרר) בקיצור פתאום אני קולט טויוטה קורולה כסופה ועוד הוא חנה מול השער אז נחשתי שזה הוא… יש לו טויוטה קורולה נכון, אני לא טועה" אמר
"כן"
"ידעתי. את לא מבינה איזה תסביך אכלתי עליך אמרתי לעצמי ׳מה היא סתומה׳ התאפקתי לא להיכנס אליך לחדר, סיימתי סיגרה וחזרתי לישון״
״נראה לך״ התפרצתי לו למשפט
״אני יודע…״
״מה פתאום אני רק מנסה לברוח ממנו, להוציא אותו מהחיים שלי אבל אין הוא דבק. והאמת שאם אני לא טועה הוא שלח לי הודעה בשעה הזו״ אמרתי ונכנסתי לווטסאפ בכדי לברר ״הינה כן. חיי בסרט שהיתי יוצאת אליו בטח״
״מה עדין לא דיברת איתו״ שאלה קורל
״אני לא יכולה לראות את הפרצוף שלו נראה לך אני מסוגלת לדבר איתו. רק מלדבר עליו אני חוטפת עצבים״

בן הוריד אותי בבית והוא וקורל נסעו לאנשהו. ישבתי לאכול ונכנסתי למקלחת.
סיימתי להתקלח ונכנסתי לחדר בכדי להתלבש…
״סמאללה״ צעקתי
״תרגעי״ אמר צוחק
״מה תרגעי, מה אתה דפוק מה אתה עושה פה, מה זה מי הכניס אותך״
״סתיו פתחה לי״
פשוט היתי בשוק! לא יכולה לתאר לכם כמה מופתעת היתי לצאת מהמקלחת ולראות אותו יושב לי על המיטה…
״שניר צא בחוץ״
״מה ׳צא בחוץ׳ עד שהגעתי עד לפה…״
״צא בחוץ, תן לי להתלבש״ הרמתי את קולי, נכנסתי לו למשפט וקטעתי אותו
״אה רק לצאת מהחדר כאילו״ תוך כדי התקדמות לדלת
״צא כבר״ צעקתי והוא יצא
״ואי אני הורגת את הילדה הזאת״ מלמלתי לעצמי

סיימתי להתלבש ופתחתי לו את הדלת
״מה״
״מה ׳מה׳ זהו אין מה לברוח יותר״ אמר תוך כדי שהוא נכנס ומתיישב לי שוב על המיטה
״מי בורח, אי פעם ברחתי. אני בסהך הכל לא היתי מעוניינת לשמוע את מה שיש לך להגיד ואני אגיד לך יותר מזה… זה עדין לא מעניין אותי כי זה לא ישנה שום דבר וזה גם לא ימחוק את כל מה שהיה ואני גם סתם אתעצבן יותר. אז בבקשה בוא תחסוך ממני ותלך״
״מורן אבל זה חשוב לי״
״ומיותר בעיני״
״מה מיותר מה….״
״מיותר״ קטעתי אותו שוב ״ולא רק מיותר יותר מזה, זה גם אידיוטי… כי אם אתה חושב שכשאני אשמע את כל מה שיש לך להגיד אני אראה את התמונה בצורה אחרת אז אתה חיי בסרט כי לא משנה מה תגיד זה בגידה לכל דבר״
״זו לא היתה בגידה״ הוא קטע אותי
״כן והשמיים הם כתומים… תהיה הגיוני, תתחבר למציאות נו באמת. תכף גם תגיד לי שזה קרה רק פעם אחת, אה לא בעצם מבחינתך זה גם לא קרה בכלל״
״מורן מספיק״
״אתה מספיק. מספיק להתקשר אלי, מפסיק לשלוח לי הודעות, מספיק לרדוף אחרי ולהטריד אותי״
״אני מטריד אותך״ שאל בטון טיפה עצבני
״כן שניר. העניין הזה כאן עכשיו זה גם סוג של הטרדה, אני מקווה שאתה מודע לזה״
״מה אני יכול לעשות כדי שנחזור מורי״ הוא אמר נעמד מולי ותופס את ידי
״כלום. כי אני לא רוצה שזה יקרה״
״את סתם מדברת שטויות״
״שניר אני הכי רצינית איתך בעולם. אני לא מחפשת לשחק איתך משחקים כדי לגרום לך להמשיך לרדוף ולחזר אחרי או משהו כזה, אני אומרת לך את זה כי אני אשכרה באמת רוצה שתצא לי מהחיים״
״אני לא יכול״
״אתה יכול, תפסיק לבלבל בשכל״
״מורי אני אוהב אותך״ צעק