עומרי ומורן- פרק 8 (הנה זה מתחיל)

"אני מתחיל להבין למה הוא לא מוכן לוותר עליך"
נשמע קול מאחוריי………..

מסובבת פני בבהלה וזוכה לראות אותו. אבל לא סתם לראות אותו….. אלא לראות א-ו-ת-ו, חולצתו לא הייתה עליו וכל גופו חשוף אלי… אלוהים מה זה הגוף המושלם הזה?????????
בשניות הקטנות שהצלחתי לבהות בגופו קלטתי קעקוע בצד שמאל של החזה שלו אך לא הספקתי לקרוא מה כתוב כי מהפחד שיבין שאני בוהה ישר סבבתי את ראשי.

״מה?״ שאלתי לא מרוכזת
״אני אומר שאני מתחיל להבין למה הוא לא מוותר עליך״ אמר והתיישב לידי
״מה זאת אומרת?״ שאלתי מבולבלת כי המבוכה ממנו גרמה לי לחוסר פוקוס
״חבר שלך…״
״אהההה, שניר״ זה בא לי בדילאיי אבל בסופו הבנתי
״כן. מה יש לך?״ הוא צחקק
״לא פשוט לא הבנתי מה אתה רוצה… ואנחנו לא חברים״
״בתכלס זה לא ענייני, אבל אני יכול לשאול למה?״
״אני מקווה שלא תיקח את זה אישית או משהו אבל פשוט לא בא לי לפתח על זה שיחה, שוב…״
״זה בסדר אני הכי מבין״ הוא חייך אלי

מביטים בגלים, משחקים עם הידיים בחול הרטוב שמתחתינו… היו כמה דקות של שקט, ופתאום
״את יודעת, הייתי בהלם מה…. מהמעשה שלך אתמול״ הוא זרק ואני לא הפסקתי לצחוק מהמבוכה
״מה את אמיתית איתי? מה את צוחקת?״
״לא חשבתי שנצטרך לדבר על זה… הרי זה היה הכי סתמי בעולם״
״סתמי סתמי אבל קצת סיבכת אותי״
״מה זאת אומרת״ שאלתי לא מבינה
״אני לא יודע אם הוא סיפר לך, אבל אחרי שהלכת נשארנו שם כמה דקות ודיברנו… הוא דיבר מלוכלך והרים את הקול שלו וזה שהוא צעק, גרם לאנשים לצאת החוצה לראות מה קורה… אני עם המזל שלי יצא איתי. בא וזה מתעניין מה קרה, והרי איתי כאילו בא הכי לא מבין מה הקשר אני מתווכח עם הבנאדם…. והבחור שלך הזה התחיל להתחרפן ולצעוק כל מיני דברים על זה שהוא עצבני על העניין שהוא תפס אותי ואותך מתנשקים״
״לא נכון״
״נשבע לך נו….. וכשאיתי שמע אותו אומר את זה הוא דפק בי חתיכת מבט ומאותו הרגע הוא לא דיבר איתי לעניין בכלל. עכשיו בתכלס אני מכיר את איתי, דבעים יותר ממנו אין, הוא ילד רצח בראש״
״ומי כמוני יודעת״
״אבל בכל זאת הרגשתי חרא עם עצמי כי כמה זמן לפני הוא זיין את המוח על כמה הוא רוצה אותך ואז פתאום לקבל בבום לפנים שבן דודה שלך יצא בן זונה ונישק אותה… ולא משנה הסיבה זה מבאס, זה כואב״
״אני יכולה רק לבקש ממך משהו?״
״דברי״
״אם אתה יכול להשתדל שכל עוד אתה מדבר איתי אז בוא תתדבר בלי קללות זה לא נעים לי באוזן״
״אין בעיה״ הוא חייך
״טוב תשמע אני ממש מצטערת שגרמתי למצב הזה ביניכם״
״בתכלס אני גם אשם פה קצת… אם הייתי עוצר את זה בשניה שזה קרה כלום מכל הסיפור הזה לא היה קורה״
״למה לא עצרת את זה באמת״
״תהרגי אותי אני לא יודע״
״רגע אז מה בגלל זה היית ככה בשקט שם כשישבנו״
״כן, הוא אכל עלי סיבוב רצח… אני רק מחכה לרגע שהוא יצא עלי למה אני מכיר אותו את הטמבל הזה, עד שהוא לא ישתחח עלי הוא לא ירגע״
״בגלל זה אני יודעת שאין סיכוי בעולם שאני אצא עם איתי… בגלל האופי הילדותי שלו ועוד הרבה דברים אחרים״
״בגלל האופי הילדותי שלו ועוד הרבה דברים אחרים״ הוא חזר אחריי ונקרע מצחוק
״לא מה…… אמיתי״ חייכתי
״מורן אני באמת מתחיל להבין למה גברים נתפסים עליך״
״מה זאת אומרת?״
״בלי להיתמם בבקשה״
״לא, רציני מה… מה זאת אומרת, תסביר״
״לא יודע את חמודה כזאת, רואים עליך שאת לא מפגרת יש לך שכל. עזבי את זה שאהבתי איך שהתנהגת שם על כל הקטע של לנהוג שיכורים….״
״בואנה הם סתומים שם. במיוחד האיתי הזה, אעלק ׳כולם פה נוהגים ושותים׳ אידיוט!״
״סתם זה… זיין שכל, עד שלא תרד לו הסטלה לא יהיה לו את האומץ לשבת מאוחרי ההגה״
״עומרייייייי״ צעקתי
״מה?…. אה נכון, סליחה״ הוא אמר בגלל שקילל
״תשתדל״
״אני באמת צריך להשתדל. את לא מבינה בכלל כמה אני מקלל איככככ איזה הרגל מגעיל זה״
״צריך עזרה בכדי להיגמל״
״מי יתן לי עזרה, את?!״
״אפשר לסדר משהו״
״אני בעד״

עומרי פתאום נעמד והושיט לעברי את ידו
״מה?״ מביטה בו לא מבינה
״קומי בואי ניכנס לתוך המים מה אנחנו יושבים פה״
קמתי והחלנו נכנסים למים. מצאנו עצמנו האחד מול השניה מדברים ותוך כדי נלחמים בגלים… והיו גלים, גלים… תוך כדי שאנחנו מדברים וצוחקים על כל מיני דברים אני שמה לב שאנחנו בכלל לא נמצאים באזור שממנו נכנסנו אלא בצד אחר לגמרי, לא ראיתי את החבר׳ה בכלל… כאילו אנחנו נמצאים בחוף אחר.
מסתכלת על עומרי ופתאום אני מבינה שאני יכולה לקלוט את הקעקוע שלו…. מתבוננת טוב טוב, היה קצת קשה כי הכתב היה מחובר והמרחק והגלים לא הקלו על המאמץ שלי לקרוא אך בסופו הבנתי שכתוב שם ׳אמא׳. זה היה רשום בכתב מחובר באנגלית והאמת שהקעקוע היה יפה.
ואז שקעתי במחשבות…. אכלתי תסביך על למה כתוב לו ׳אמא׳ בצד השמאלי של החזה, ממש על הלב. מה יש סיכוי שאמא שלו נפטרה? שמע ישראל!!!!!!!

״מה זה מה רשום לך בקעקוע״ שאלתי בעקיפין
״מה את לא יודעת לקרוא באנגלית? דווקא תפסתי ממך סמארט״
״סמארט״ חיקיתי אותו ונקרעתי ״ולא אני לא התעמקתי״ שיחקתי אותה ״מה זה מה כתוב שם אמא?״
״יפה״
״מה כאילו…״ התביישתי לשאול
״תהיי רגועה, אמא שלי בחיים״ הוא צחקק
״שמע ישראל איך נבהלתי״
״את רואה שאת חמודה״
״תודה. רגע אז למה?״ חייכתי אליו
״כי היא החיים שלי. אין מאוהב באמא שלי, האישה הכי יקרה לי בעולם, האישה של חיי היא״
״אני גם ככה עם אבא שלי. אבל לקעקע את זה על עצמי?״
״כן מה״
״מה פתאום!!! אבל איזה מרגש זה בתור אמא לראות את הבן שלך עם קעקוע כזה על החזה שלו… זה כבוד אלוהיי. אני גם רוצה ילד כמוך״
״בשביל ילד כמוני את צריכה לעשות ילד איתי״ הוא חייך
״אויש סתום״ אמרתי והשפרצתי עליו מים

פתאום החלנו במלחמה. אני משפריצה עליו, הוא עלי. הוא מתקרב לאט לאט ואני בורחת אחורה כי הוא התקרב בשביל לתפוס אותי ובטח היה מטביע אותי או משהו…
״תפסיקי״
״לא רוצה… מה תעשה״ אמרתי מתגרה בו
״כוס ע….״
״נו נראה אותך ממשיך את המשפט״ אמרתי והוא נקרע מצחוק
הכל קרה מהר מידי ופתאום הוא הצליח לתפוס אותי. תפס אותי מהמותניים והצמיד אותי אליו. מביטים האחד בשניה עמוק בעיניים ואין הרגשתי בעננים, בחיים לא הרגשתי כך בזרועות גבר ונשאתי תפילות קטנות לא להשתחרר ממנו לעולם.

״רוצה לדעת מה אני אעשה?״