עומרי ומורן- פרק 5

"אית…………." באתי להוציא משפט מהפה אך הוא השתיק אותי בנשיקה. פעם ראשונה שעשה עימי מעשה כזה נועז. שיערתי כי אזר את האומץ מכיוון ששתה יותר מדי. הכל קרה כל כך מהר ולפני שהספקתי לדחוף את איתי ממני הבהיל את שנינו רעש נפילת צרור מפתחות ומלמול המילה 'כוסעמק'
"מצטער אחי לא רציתי להפ…." הוא בא להמשיך את המשפט אך קלט שזו אני מלפני איתי ופתאום קפא בתדהמה

"בסדר כפרה, הכל טוב" איתי השיב
עומרי נתקע כמו לא מבין מה קורה ואני שקעתי במבוכה. לעומרי לקחו כמה שניות להתאפס על עצמו והמתח באוויר היה בלתי ניתן לתיאור. איתי הסיט מבטו מעומרי והביט בי אך אני נשארתי מתבוננת בעומרי המבולבל יוצא מדלת הבית.

התרחק איתי בצעד אחורה
"מצטער מורי…" החל ממלמל "זה לא היה במקום אני יודע. אבל הנה את כבר לא עם שניר תני לי כבר צ'אנס אני מתחרפן ממך. את יודעת מה אני מרגיש כלפיך, כמה פעמים אני עוד יכול להגיד לך את זה ?"
"איתי די!"
"למה אבל… אני לא מב.."
"די!!!!" קטעתי אותו ויצאתי ברוח סערה

"נו נו נו נו…" לחשה לי שובל תוך כדי התיישבותי לידה על הכיסא
"מה נו?"
"מה נו" אמרה מחקה אותי "איך היה?"
"את חולת נפש את יודעת?!"
"ידוע. נו תדברי… נו איך הוא מה היה?"
"כלום לא היה… 'מה היה' רק שתדעי שהוא קלט את המשחק המפגר שלך"
"בזעת" אמרה לי עם סימון עצור של היד שלה לכיוון הפנים שלי "איך הוא חמוד?"
"כן נו… אבל עזבי את זה עכשיו… איתי דפק בי נשיקה והוא ראה את זה"
"דייייייייייייייייייייייייייייייי" אמרה צוחקת "מה איתי איך איתי מה מאיפה הוא בא עכשיו?"
""עומרי נכנס לשירותים.."
"אה אז עומרי קוראים לרבן, אוקיי" היא קטעה אותי
"כן. בקיצור הוא נכנס לשירותים ולא רציתי לחכות לו בחוץ כמו איזה סתומה…"
"אז היית נכנסת איתו בפנים" אמרה צוחקת
"נו שובללללל" צעקתי מייואשת
"בסדר נו מה קצת צחוקים מה את רוצה נבכה על זה עכשיו… מי ישמע התחתנת איתו אז הוא ראה את איתי מנשק אותך so what?"
"מה זה??????" התערב פתאום שלו לשיחה
"איתי דפק בה בוסה וההיא אוכלת סרט בגלל זה עם הצהוב"
"עומרי! ולא על זה י'עמה… הם בני דודים אני שעה מנסה להסביר לך אבל אין את חייבת לדבר בלי הפסקה"
"לההה איזה סרט איתך גברת.. אין אין שלו הסופ"ש הזה שלה בדוק" אמרה נקרעת מצחוק
"מה הקשר אבל עכשיו את ואיתי"
"אין קשר… סתם גם כן זה שיכור נפל עלי"
"שניר יזיין אותו"
"אההה שלו אל תדליק לנו פה עכשיו מדורות.. שניר לא צריך לדעת" אמרה שובל
"נראה לכם באמת אני רואה את שניר עכשיו? אפכת לי עליו" אמרתי מסמנת בעומרי היושב מולי בצידו השני של השולחן עם העיניים
"מה מי זה?" שאל שלו עדיין מבולבל מהמתרחש
"בן דוד של איתי"
"מה הוא קשור?"
"סתם היה לי איתו איזה דיבור למעלה…"
"דיבור? ככה קוראים לזה היום?" נכנס שלו לדברי בטון טיפה כועס
"לא בקטע כזה נו שלו מה יש לך ככה אתה מכיר אותי?"
"אני לא יודע מה להגיד לך.. את אומרת את נמצאת עם בחור למעלה, מתנשקת עם בחור שני לא מכיר אותך ככה מורי"
"זה לא היה ככה. פיתחנו שם שיחה למעלה… התחיל שם איזה משהו, הבחור נכנס לשירותים, אמרתי אני לא אחכה לו.. ירדתי למטה איתי תפס אותי, נישק אותי ההוא ירד בול באותה השניה וזה לא היה נראה טוב מהצד"
"זה גם לא נשמע טוב… אבל יאללה מורי עבר, מי ישמע את חייבת לו משהו"
"תודה רבה! עכשיו את מוכנה להקשיב לו ולהירגע?"
"אני רגועה… אבל לא יודעת, סתם כזה… לא נעים"
"יאללה בשלה לא נעים מת מזמן. לעשות לך כוס?"
"לא זהו עזבי מספיק לי…… מה זה איפה אביאור?"
"נסע לדלק לקנות סיגריות נגמר לנו"
"למה לא נסעת איתו?"
"לא היה לי כוח"
"מצחיקה היית כבר חותכת איתו הביתה אמרת את גם ככה לא חוזרת איתנו"
"מה הביתה, איזה הביתה כולה רבע ל2 עכשיו"

הזמן עובר, הצחוקים ממשיכים… האנשים במקום לא מפסיקים לזמר אל תוך המיקרופון ולרצוח שירים אבל לאף אחד זה לא מפריע, כולם כבר שיכורים.

"אליאור….. אליאור…. אליאור בן זונה הוא לא שומע" צעק שעה איתי לעבר הבחור השני שאינו היה לי מוכר אך זה עסוק עם המיקרופון בתוך הפה
"לינוייייייייי" צעק גם לעברה והיא מסתובבת אליו, מביטה בו בפרצוף של 'דבר' ואיתי מסמן לה לתת מכה לאותו אליאור והיא מבצעת
"הוא קורא לך" אמרה
"אה אחי?!" צעק אליאור לעברו של איתי
"תן תן את המיקרופון לעומרי" אמר בהתלהבות
"מה פתאום" קפץ עומרי והתנגד
"כפרה עיוני בשבילי.. אל תתלכלך. תן לנו בסלסול, בקטנות אחי לא משהו רציני.. איזה זוהר, איזה ישי ככה משהו טוב" אמר מתחנן ודוחף את המיקרופון לידו

עומרי נכנע "שים אישה נאמנה" אמר אל איתי והוא רץ מהר אל המחשב.
כולם בשלהם. יש כאלה שזורקים לעברו מבטים חטופים ומחכים שיתחיל ורק אני בוהה בו כמו שבהיתי לראשונה. בוחנת אותו מכף רגל ועד ראש.
איזה מבנה יפה יש לו!! הוא לא מלא מדי אך בהחלט לא רזה, מבעד לחולצתו אפשר להבחין בחזה השרירי שלו. הוא אוחז במיקרופון ואני מבחינה בוורידי הידיים שבולטים אצלו. ואיזה צבע יש לו… שחום כזה יפה, צבע עיניו חום בהיר והריסים כאילו מרח מסקרה לפני כמה דקות…

"כי אין צייר שמסוגל לצייר לי את יופייך….." פתאום זה הכה בי! קולו המצמרר הוציא אותי מהתרדמת ששקעתי בה תוך כדי התבוננות בו. כולם צורחים ומוחאים לו כפיים ואני מנסה להקשיב טוב טוב ולוודא כי לא חולמת אני.. ואכן לא חלמתי! הוא מדהים, קולי מלאכים יוצאים מגרונו…

"וועלוופסרה צ'וצ' אני בהלם איזה מרגש הוא" צעקה שובל באוזניי
"כן" אמרתי מתקשה לדבר מההלם שהקול הזה יוצא ממנו
"אני לא צוחקת אני כולי צמרמורות…"
הוא סיים לשיר כולם מחאו לו כפיים והיו כאלה ששרקו בהתלהבות…
"איןן דוד שלי תותח!!!!" צעק איתי תוך כדי מחבק אותו מאחור ונושק לו על הראש.

לאחר כמה זמן קם עומרי וענה לשיחת פלאפון שקיבל. מתהלך לו הלוך ושוב עד שלבסוף יצא משער הגינה של ביתו של איתי. וכשראיתי אותו יוצא אני לא יודעת מה נכנס בי, אזרתי אומץ, קמתי ממקום מושבי ופשוט הלכתי בעקבותיו….
נשען עם רגל על הקיר, הפלאפון ביד ימין וסיגריה ביד שמאל. סגרתי את השער אחרי והוא עשה רעש… עומרי הרים ראשו, הטה אותו הצידה והביט בי. נעצרת בערך 6/7 מטרים ממנו…

"את לא מבינה שאני לא בבית?" אמר בכעס תוך כדי התקדמות לכיווני "בקיצור אני אדבר איתך כבר, יאללה…" מבלי לומר 'ביי' כבר ניתק את הפלאפון.
"קשה לבת הזוג שלך בלעדיך?"
"עכשיו יעני זו הדרך היצירתית שלך לשאול אותי אם יש לי חברה?"
שתקתי. הוא מתבונן בי כמה שניות…
"לא. אין לי בת זוג. ואני לעומתך לא משקר, באמת אין לי בת זוג" אמר ועקף אותי.. נעמד מאחורי והניח ידו על ידית השער
"לא שיקרתי" זרקתי לפני שיכנס
"ואת מתעקשת לסתור את עצמך…. רגע אחד את אומר לי את רווקה ורגע אחר את מתנשקת עם בן דודה שלי… דחילק"
"תשמע אתה קיבלת רושם מוטעה…"
"מורן…." הוא קטע אותי מיד וחייך חצי חיוך "את שוכחת שאנחנו לא מכירים… את לא חייבת לי שום הסברים"
ונותרתי שוב ללא מילים…..