עומרי ומורן- פרק 12

קמתי בבוקר יום ראשון מלאת רגשות מעורבים. הייתי חצויה- מצד אחד מחויכת מהעובדה שעומרי חשב עלי, עשה צעד, ״גנב״ מאיתי את המספר שלי והתקשר אלי. ומצד שני הידיעה הזאת שהדר חולת לוקמיה עדין עיצבה וזעזעה אותי קשות.

מתעוררת על עצמי… קמה, שוטפת פנים, מצחצחת שיניים ויורדת למטבח להכין לי את הנס הקבוע. בן שכב על הספה בסלון וצפה בטלוויזיה…
״מה זה, מה את מכינה לי לאכול?״ אמר כששם לב שאני נמצאת במטבח
״נו תראו את החי בסרט…״
״אל תהיי זבל. אני רעב מת״
״עזוב אותי, עכשיו קמתי״
״נו כפרה עליך! את תכיני לאכול ואני אוציא במקומך את עילאי״
״מה זה במקומי?״
״אמא אמרה שתביאי אותו למה יש לה היום פילאטיס ומשם היא הולכת לציפורניים שלה… אני יודע״
״אני לא הולכת להביא אותו״
״תכיני אוכל, אני אלך״
״תשכח מזה… אני גם לא מכינה עכשיו אוכל. אין לי כח״
״ככה סיכסוך?״
״שתוק כבר י׳ריגשי יש קוסקוס מיום שישי… תחמם, תאכל״
״מה קוסקוס, תאכלי את קוסקוס מיום שישי אינעל הפרצוף שלך מה את גנובה, 11 בבוקר. בא לי ככה איזה חביתת ירק או איזה טוסט… ואי תעשי טוסטים כפרה עליך יש בגטים במקפיא״
״שתוק שתוק, בקיצור״ אמרתי בזמן שאני עולה את המדרגות בחזרה לחדרי
״אין בעיה. נרשם״ הוא צעק לי בחזרה

פתחתי את הפלאפון וראיתי ששובל שלחה לי הודעה בווטצאפ:
״איזה יפה חזרת אלי. כלבה, בטח את ישנה״
״סורי חיים את לא מבינה איך נרדמתי״ השבתי לה והיא חזרה אלי בשיחת פלאפון לאחר שעתיים
״הלו״
״בואנה מה את דפוקה ב-ת׳ באלוהים חכיתי כמו מסכנה שתתקשרי״
״אני יודעת חיימוש. אני מה זה מצטערת״
״בסדר בקטנות, עזבי את זה עכשיו. תשמעי את לא מבינה איזה מת הוא היה אתמול״
״אביאור?״ נכנסתי לדבריה
״אז לא…״ אמרה בטון ציני
״נו״ אמרתי צוחקת
״עזבי את זה שכבר ברבע ל12 הוא נטש אותי ונרדם. אני כמו עציץ בחדר שלו, לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אבל בכל זאת אמרתי יאללה ניתן לו לישון קצת… באיזה 1 וחצי, לא הרבה אחרי שדיברתי איתך, התייאשתי אמרתי ׳כוס עמק אם אני לא ישנה גם הוא לא ישן׳. בהתחלה ניסיתי להעיר אותו עדין, ברגוע כזה אבל אין- כלום. באיזשהו שלב את כבר קולטת אותי מנערת לו את החיים ואין הבן זונה הזה כלום. עד שאמרתי כזה יאללה אביאור אני הולכת הביתה, בצחוק… פתאום הוא קפץ עושה לי ׳את לא הולכת לשום מקום׳ נשאר איתי ער איזה חצי שעה, יעני עשינו את העניינים ואז שוב הוא נרדם ואני חזרתי להיות עציץ״ היא מספרת ואני צוחקת
״זה נראה לך מצחיק? מפגרת אני אשכרה לא ישנתי כל הלילה״ ואני שוב צוחקת
״ואת י׳זבל, לטובת מי עזבת אותי ככה אתמול? מי, מי, מי יותר חשוב ממני, מי?״
״ואי את לא מבינה מי התקשר אלי״ אמרתי בהתלהבות
״מאוד מקווה בשבילך שאראלה ממפעל הפיס, למה אני לא יודעת איך אני אקבל את זה אם את אומרת לי עכשיו שזו הייתה הדר״
״איזה הדר, איפה הדר י׳סתומה. עומרי!״
״מה עומרי… הרבן יעני״
״כן, כן״
״תשבעי!״
״נו רציני. איזה אינטרס יש לי לשקר לך״
״אני יודעת…. נו מה אמר, רגע איך בכלל יש לו את המספר שלך, את הבאת לו?״
״לא״
״אז…״
״הוא לקח מאיתי״
״לה, מה איתי הביא לו, מה קרה?״
״איזה הביא לו, הוא לקח לבד״
״נו ו… מה אמר?״
״סתם כזה. בגדול הוא רוצה לשמור על קשר… יעני זו הייתה הסיבה שבגללה הוא לקח את המספר שלי״
״מורי אם את נתקעת במקום ולא נוקטת צעדים אני שוברת אותך״
״איזה צעדים, מה את רוצה שאני אעשה?״
״הוא בעניין שלך. אל תימשכי לי אותו עכשיו יותר מדי ותחפשי שהוא ירדוף אחרייך, הוא לא נראה לי בחור כזה. עזבי את זה שעם איך שהוא נראה אני חושבת שאת צריכה לקחת מספר ולעמוד בתור״
״לא להמציא״
״באמא מורי!״
״אה צ׳וצ׳ הוא מבאר שבע…. תעשי איזה סקר״
״סקר אעלק״ היא אמרה ונקרעה מצחוק ״מה מאיפה הוא בדיוק, את יודעת?״
״נווה זאב״
״סבבה, עלי. את יודעת מה, בואי נעשה את זה עכשיו״
״מה עכשיו?״ שאלתי לא מבינה
״אני אתקשר לאלירן בן דוד (מכר שלנו מבאר שבע) אני אשאל אותו אם הם מכירים״
״טוב, תתקשרי ותגידי לי״
״מה זה ׳תתקשרי ותגידי לי׳ י׳גנובה אני עושה ועידה… שימי שימי את עצמך על השתק״
״רגע מה את רצינית… מה איך תשאלי אותו ׳מה תגיד אתה מכיר את עומרי מנצור׳ נגיד ויגיד לך ׳כן׳ מה תגידי?״
״ואי נו מורי תשימי את עצמך על השתק, מה את חופרת״
״טוב טוב, הנה״

שמעתי כמה ציפצופי ממתינה ברקע ופתאום הייתי עדה לשיחתם
״הלו?״
״אלירן מה הולך כפרה זאת שובל״
״איזה שובל״
״מי ישמע כמה שובל אתה מכיר… ובואנה י׳פרצוף באסה, בטח אתה גם לא מזהה את הקול שלי״
״אטיאס״ אמר צוחק בהלהבות ״מה המצב נשמה״
״הכל טוב כפרה, מה איתך״
״וואלה ברוך השם, אני יודע… מה ככה במה זכיתי״
״האמת שככה רציתי לברר קצת על איזה בחור״
״אביאור מאשר את העניין או שמה אתם כבר לא ביחד״
״ביחד, ביחד, בטח ביחד״ היא ענתה לו במהירות
״אז מה…״ שאל מתעניין
״נראה לך בשבילי, אתה רוצה אביאור ישבור לי ולו את הרגליים? סתם איזה אחד מבאר שבע, מהאזור שלך האמת, התחיל עם חברה שלי… אז אתה יודע, רציתי לברר מה מו מי. אבל בינינו כזה אלירן אל תעשה פדיחות״
״אה הגזמת. מה איך השם?״
״עומרי מנצור״
״מנצור״ הוא מיד חזר אחריה ״מת לדעת עם איזה חברה שלך הוא התחיל למה זה יוצא רק עם בחורות איכות״
״מה זאת אומרת?״
״את, כל החברות שלך כמוך״
״מה זה ׳כמוך׳ בדיוק, אפשר לדעת״ היא שאלה בטון כועס
״שלוכיות״
״מה אתה להגיד. היית מת מותק״
״הנה בבקשה״ אמר צוחק
״יאללה״ הרימה את קולה
״תראי לי מי את אני אגיד לך מי החברות שלך״
״זה הפוך י׳חמאר״
״אני יודע. אבל מה אני אעשה, זה בא לי בול״
״טוב סתום סתום. תביא עליו מידע כבר״
״לא יודע מה עם החברה שלך אבל הוא יותר בקטע של קשרים רציניים. הוא בא ממשפחה מסובכת״
״מה זאת אומרת״ קפצה שובל
״שחברה שלך תגלה את זה לבד… זה כבר לא מתפקידי״
״טוב נו תמשיך״
״מה את עוד רוצה לדעת?״
״איך הוא בתור בנאדם״
״אה… הוא אחלה. אני אישית מת עליו, אחלה גבר״
״כן?״
״כן… אין עכשיו הרגת אותי מסקרנות. מי זאת הבחורה״
״מה זה משנה״
״אני בשניה יכול לגלות, את יודעת את זה״
״אלירן אם אתה עושה פדיחות אתה מת, מבטיחה״
״סתם סתם, נראה לך?!״
״אי אפשר לדעת איתך. שאני אזכיר לך מה קרה בפעם הקודמת?״
״היי זה לא נחשב״
״יאללה יאללה… בקיצור חיימוש, תודה. נדבר כבר״
״בכיף״ הוא אמר, היא צחקקה והוא ניתק

״נו גברת הספיק לך?״
״לא. מה זה משפחה מסובכת?״
״תשאלי את עומרי״
״מה זה ׳תשאלי את עומרי׳… ואיי יקח אותו, הוא סיקרן אותי רצח״
״מה יש לכם כולכם מסוקרנים.. י׳חתולים״ היא אמרה ושתינו צחקנו
הרגשתי רטט בתוך האוזן אז הזזתי את הפלאפון והסתכלתי על הצג
״אמאלה צ׳וצ׳ איזה חיים ארוכים יש לו״
״לעומרי?״
״כן. הוא בדיוק שלח לי הודעה״
״מה… מה שלח?״
״הוא שלח לי ׳בוקר טוב מורן׳ עם סמיילי מסמיק וקורץ״
״אז תעני לו״
״טוב אז חיימוש אני אדבר איתך כבר יותר מאוחר״
״לא אני בשוק! את מנתקת לי בכדי לענות לו״
״כן. מה לא?!״
״בטח שלא. מה את לא יכולה להקליד ולדבר בו זמנית, את לא מתביישת? י׳זבל״
״לא״ צחקתי ״נו אני אחזור אליך, אל תחפרי״
״כן, כמו שאמרת לי אתמול.. לכי לכי תמותי״
״לאב יו״ אמרתי וניתקנו את השיחה

״כבר צהריים״ שלחתי לו בחזרה עם סמיילי צוחק
״מה אני אעשה, עכשיו קמתי. מה העניינים?״
״הכל טוב, מה איתך?״ השבתי לו
״מצויין״ הוא הקליד ״מה תגידי איך ישנת?״
״מעולה, למה?״
״לא יודע מה קרה לי לא הצלחתי להירדם. כל הלילה השתוללתי״
״מסכן. אני נירדמתי כמו מלכה״ שלחתי עם סמיילי צוחק
״תגידי מה הקטע שלך עם להתגרות בי״
״סוג של הנאה״
״יבוא יום אני אתנקם בך על הכל ואת תבכי״ הוא שלח במסר קולי
״תפסיק להבטיח דברים שאתה לא יכול לעמוד מאחוריהם״ החזרתי לו בחזרה מסר קולי
״איזה קול יש לך… אני מת״ הוא צעק
״לא להמציא״ הקלדתי
״מורן, מה מוגזם לומר שהתגעגעתי?״