עולם אחר פרק 6

קמתי בבוקר בתחושה מוזרה.
החלום שחלמתי בלילה היה מפחיד.
ניסיתי להיזכר בחלום , אך לא הצלחתי. ידעתי רק שהוא היה מפחיד מאוד .
הסתכלתי בחלון, וראיתי דמות מטפסת על חלוני נבהלתי מאוד, חשבתי שאולי זו הדמות מהחלום. אך לא הדמות הכהה עמדה שם.
עמד שם סאם. יפה כתמיד.
הוא היה פשוט מושלם.
"היי" אמר כשראה אותי. "הערתי אותך?" שאל.
לקח לי כמה שניות עד שהצלחתי לדבר , "אתה נוהג לעשות את זה הרבה?" שאלתי
"למה את מתכוונת?" שאל.
"לטפס על בתים של אחרים בשעות הבוקר המוקדמות" אמרתי.
הוא חייך. "תחביב שאימצתי לאחרונה" אמר נראה מעט משועשע
"תיכנס" אמרתי לו.
"תודה לך" אמר בקולו המהפנט.
הוא התיישב במיטתי והסתכל עליי.
סגרתי את החלון . הסתובבתי ופניתי להביט בו.
"אממ אתה מכן לחכות לי כמה שניות,? אני כבר חוזרת"
"אל תתעכבי, אמר וחייך אליי.
חייכתי בחזרה ויצאתי מחדרי. נכנסתי לחדר האמבטיה והתארגנתי.. פשטתי את הפיג'מה שלי ולבשתי במקומה את הבגדים שתליתי לי על המתלה במקלחת , ז'קט סגול וג'ינס כחול.
היה קר בחוץ. כך היה ניראה .
כשסיימתי פניתי לחדרי . ראיתי אותו עדין יושב ומחכה לי.
"לנה" אמר לי.
"כן?" שאלתי אותו.
"הייתי רוצה שנטייל היום, מוצא חן בעינייך?"
"כן" אמרתי. "אהבתי את הרעיון, לאן נלך?,.
הוא חייך. "זאת הפתעה"
"אוף" עשיתי פרצוף חומץ. "תגלה לי" אמרתי במבט מתחנן.
הוא צחק. "לנה" אמר. "את תצטרכי להמתין וליראות" .אני יכול רק להגיד לך שאת תאהבי את המקום הזה".
"נהדר" אמרתי.
הוא קם מהמיטה והחזיק בידיי והוביל אותי מחוץ לחדר ירדנו במדרגות וניגשנו לעבר דלת הכניסה.
"חכי" אמר ועצר. "כדי שתשאירי לאביך פתק, להודיע לו שהלכת,.
"אוקיי" אמרתי. "אתה צודק".
רשמתי לאבי פתק וסגרתי אחריי את הדלת.
"לאבא, בוקר טוב. יצאתי לטייל קצת, אחזור בקרוב אל תדאג לי אוהבת לנה".
נכנסתי למכוניתו של סאם והתחלנו לנסוע. מזג האוויר החורפי נמוג במהירות ובמקומו הופיעה שמש חמה ומלטפת.
***
נסענו בערך כ- שעה ככה זה היה נראה לי. הזמן במחיצתו של סאם ניראה כשניות בודדות בלבד.
"לנה?" שאל אותי. ,אנחנו נוסעים כבר 3 שעות, את לא רעבה או צמאה..?"
" 3 שעות !?"נדהמתי.
"כן" אמר והסתכל עליי. "אל תדאגי אנחנו עוד מעט מגיעים-"
"לא.." צחקתי. "פשוט חשבתי שאנחנו נוסעים במשך שעה ולא יותר.
הוא חייך.
"ומה אתך?" שאלתי. "אתה נוהג, זה יותר קשה. אתה לא רעב?".
"אממ לנה , אני לא אוכל"
"למה לא?, שאלתי. "מה אתה בדיאטה ניסיתי להתבדח".
"לא." הוא אמר. אני לא אוכל בכלל, זה קטע של מגנים".
,אה" אמרתי. "ניסיתי להראות שאני רגועה ולא מתחרפנת "
הוא חייך כשראה את ההבעה שלי.
בתוך תוכי קצת נלחצתי, הוא ניסה להבליע חיוך.
"הגענו" אמר.
המכונית נעצרה בחריקה בדרך אפר . הלכנו בשביל שמוביל אל עבר יער אבות. בכניסה ליער היה צמח שחסם את הכניסה אליו.
התכוונתי להזיז את הצמח אבל אז ידו של סאם תפסה אותי ומנעה ממני לעשות את זה.
"לא!" אמר. "תיזהרי, את רואה את זה? והצביע על הצמח המטפס.
זה קיסוס רעיל.
"אז איך ניכנס?, שאלתי.
"יש דרך אחרת " אמר בחיוך. ,את רואה?" שאל. וסובב את ראשי לצד שמאל.
לפתע הבחנתי בפתח זעיר שהיה עשוי כולו מגפנים של כרם ענבים.
"היער הזה מחולק לשניים" אמר. "צד אחד שנועד לבני האנוש, צד אחד שחושף יער רגיל".
והצד השני של היער שהוא קצת שונה"
"למה כוונתך במילה שונה?" שאלתי.
"אני ייתן לך לענות על השאלה הזאת" אמר. והוזיז את גפני הענבים.