עולם אחר-פרק 3

נשארתי פעורת פה לכמה שניות הוא דיבר עלי? או אולי על לנה אחרת? אבל זו עירה קטנה ואין פה נערה אחרת שקוראים לה לנה. וחוץ מי זה הוא חדש בעיירה אז הוא בטח לא מכיר עוד הרבה שמות ובטח לא נערה נוספת ששמה לנה. ,כן הוא דיבר עלי. "טוב אני צריכה ללכת אמרה האישה, אך אני אעדכן אותך בהמשך להחלטותיי" " אני מבין" אמר סאם בקולו העמוק, תודה לך" האישה הזרה יצאה מהספרייה ולאחר מיכן סאם יצא אחריה אך פנה לכיוון שונה. עקבתי אחריו נהיה מאוד מעונן משהיה שרק נכנסתי לספריה. התעלמתי ממזג האוויר הקר ומהטיפות שהתחילו לרדת והמשכתי לעקוב אחריו. הוא המשיך ללכת ברחוב כשלפתע הוא נעצר, כמעט התנגשתי בו ."לנה, מה את עושה פה?" שאל. " אממ רק החזרתי ספרים לספריה " אמרתי ,נבוכה כולי. "עקבת אחרי?" שאל בחיוך. החלטתי להגיד לו את האמת "כן" השבתי אני צריכה שתסביר לי כמה דברים. "מה את צריכה שאסביר לך לנה?" אמר בקול מתנגן. אני צריכה שתסביר לי מי זאת האישה שדיברת איתה עכשיו בספריה למה היא קראה לך מגן? מה זה בכלל? ועוד משהו- אמרת שאתה לא רוצה לעשות את זה שוב, שזה לא מגיע לי , מה לא מגיע לי?ולמה היא תצטרך להעביר אותך מכאן? "את שמעת את השיחה שלנו?" שאל וכבר לא חייך. "כן, מילה במילה" עניתי. "לא היית צריכה לשמוע את השיחה הזאת" אמר קצת בכעס. "אבל שמעתי" אמרתי. "אז אולי עכשיו תסביר לי למה היא התכוונה"? "אני מצטער לנה אני לא יכול לספר לך, ועדיף שתשכחי ששמעת את השיחה הזאת ,לטובתך" אמר. והתקדם צעד לעברי אבל הצעד הזה לא היה מאיים, הוא היה מגונן. הוא הסתכל עלי כאילו הוא רוצה לספר לי אבל הוא לא יכול. הוא הסתכל עלי לכמה שניות ישר לתוך העיניים ואמר "כדאי שאקפיץ אותך הביתה כבר נהיה מאוחר" "אני יכולה ללכת ברגל" אמרתי. "אני מתעקש" אמר. היה לי ממש קשה לסרב לו הוא היה פשוט יפיפה עורו הלבן, שפתיו האדומות כדובדבן, עינו המסתוריות וקולו העמוק הכובש. "בתנאי אחד" אמרתי. "כן?" שאל. שתספר לי הכול. ראיתי שהוא התלבט אך הוא לבסוף אמר" את הנערה הכי עקשנית שפגשתי אי פעם" "תודה" השבתי. הוא חייך חיוך קטן וגלגל עיניים. נכנסתי למכונית האפורה שלו שהייתה ניראת מאוד יקרה בשביל מוסכניק. היה ממש נעים בתוך המכונית והיה שם ריח של וניל. הוא נכנס למכונית והתחיל לנהוג . "אוקיי" אמרתי תתחיל לספר. הוא נאנח "מאיפה להתחיל?" " מההתחלה" אמרתי. "אוקיי" הוא נשם נשימה ארוכה ואז אמר במבט קצת עצוב ובשאלה שהפתיעה אותי " את מאמינה באהבת אמת"? שאל. "כן" עניתי אבל מה זה קשור? הוא לא ענה לשאלתי והמשיך "אהבת פעם מישהו כל כך שהיית מוכנה לעשות הכל בשבילו , כדי לא לפגוע בו?" "כן " עניתי " אילו סוגי סרטים את אוהבת?" שאל פתאום. "אני לא מבינה עדין כלום "אמרתי. "תעני בבקשה לשאלתי" אמר. "סרטי מתח , אבל בעיקר קומדיות רומנטיות" הוא נשף בבוז. "ומה הבחור תמיד אומר לבחורה בסרט?" שאל. " כל סרט זה משהו אחר" אמרתי. "ברוב הסרטים" דירבן אותי. "אממ שהוא אוהב אותה ושהוא תמיד יהיה איתה" "ממש" אמר בלגלוג . זה היה מוזר לא הכרתי את הצד הזה שבו.. הוא התחיל לנסוע במהירות ולעקוף מכוניות , חלק מהן צפרו לו. "היי תירגע!" אמרתי לו. "סע יותר לאט" אבל הוא לא הקשיב והמשיך לנסוע במהירות. "את יודעת לנה""- הוא התחיל לדבר בקול גבוה שלא היה אופייני לו. "אין דבר כזה אהבת אמת!!!" "את מאמינה בשקר!" "זה לא נכון!" צעקתי לו. " אה לא?" שאל בלגלוג. " "את חושבת שאדם יאהב משהיא לנצח?" " זה שטויות !" את צריכה להפסיק להאמין בדברים בדיונים וחסרי משמעות כמו אהבת אמת, כי זה לא יחזיק לנצח!" הוא הגביר את המהירות היה לו מבט מטורף בעניים "תעצור, בבקשה!" התחננתי אליו. המבט המטורף שהיה לו בעניים נעלם. הוא הנמיך את המהירות ואמר" אני מצטער לנה" " זה בסדר" אמרתי לו בטון מבוהל "רק תן לי לרדת". "זה מה שאת באמת רוצה?" שאל. "כן!!" עניתי לו. "בטוחה?" אמר בקולו העמוק. "כן אלוהים אדירים, תן לי לרדת!" הוא היסס אך לבסוף עצר את המכונית אך לא פתח את הדלתות. הוא הסתכל עלי ואמר "סילחי לי לנה שהתפרצתי ככה , אני לא נוהג להתנהג ככה בדרך כלל" "פשוט, הנושא הזה רגיש מאוד בשבילי" הוא דיבר בקולו המתנגן .אם אדם אחר היה אומרת לי את זה הייתי נותנת לו בעיטה ובורחת משם. אך היה בו משהו ששכנע אותי להישאר. הוא המשיך "אני יכול להמשיך להסיע אותך הביתה?" אמר במבט מתחנן. "בסדר" אמרתי רגוזה מעט. "בתנאי שלא תשתגע לי שוב" הוא ניסה להבליע חיוך "מבטיח" אמר. "יש לי שאלה" אמרתי. "כן?" אמר." אני עדין לא יודעת אפה אתה גר" ו"אני מכירה פה את כולם" אמרתי. הוא חייך "כנראה שלא את כולם" אמר. עדין כעסתי עליו וניסיתי לו לחייך כשהוא אמר את זה, אבל זה היה בלתי אפשרי!!. " אני יכול להראות לך אם את רוצה" אמר והסתכל עלי. "אבל לא היום" אמר . כבר מאוחר ,ואני לא רוצה להדאיג את המשפחה שלך. הוא עצר לייד הבית שלי והסתכל עלי "אני רוצה להתנצל שוב על ההתפרצות הקטנה שלי" אמר. " זה בסדר" אמרתי. "לא זה לא," אמר. "זאת הייתה טעות מצידי להתנהג כך" "זה בסדר , סלחתי לך" אמרתי. " תודה לך, אני מעריך את זה מאוד" "תודה שהקפצת אותי הביתה" אמרתי לו וסגרתי אחרי את הדלת. הוא חייך חיוך לצד ואז אמר "לילה טוב לנה" "לילה טוב" השבתי. ולאחר מיכן הוא נסע. נכנסתי לחדרי התקלחתי ואז שכבתי במיטה חשבתי לעצמי שאני רוצה שהפעם הזאת תהייה שונה , הלוואי שהפעם גם יתאהבו בי , שזה יהיה הדדי. לא כמו שקרה עם דילן, עשיתי פרצוף. שכבתי ערה במיטה וחשבתי על סאם עד שנרדמתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שחלמתי עליו. חלמתי שראיתי את סאם מדבר עם האישה הזרה בספריה , חלמתי שהוא עזב אבל הציע לי לבוא איתו ואני הסכמתי. אבל אז דילן שמע על זה וירה בסם.
ואז התעוררתי.