עולם אחר-פרק 2

לנה? את בסדר? שאל מייק. "כן" התנערתי מהזיכרון "ניראת כאילו את לא בדיוק פה" אמר מייק. "מצטערת" מלמלתי נבוכה. סאם הסתכל עלי במבט בוחן התעלמתי מהמבטים שלו. ופניתי אל מייק מה עם- המכונית? שאל מייק ."בואי אין הרבה מה לעשות " "יופי" אמרתי . הייתי צריכה להושיט בסך הכל למייק את הכלים המתאימים. סאם בנתיים הלך לעזור לשתי בחורות צעירות ויפות שלא הפסיקו לנעוץ בו מבטים ולצחקק. הוא בכלל לא התייחס לזה די שמחתי לא יודעת למה. היה נידמה לי כאילו הוא מסתכל עלי מזווית העין או שבטח סתם דמיינתי את זה היה מחמיא לי מאוד אם נער יפה כמוהו היה מסתכל עלי. כשסיימנו יצאנו מהמוסך " ביי סאם" אמר מייק . "נתראה מחר" אמר סאם. מימני הוא לא נפרד הסתכלתי עליו הוא היה נראה כאילו הוא כועס עלי . הוא השתדל שלא לפגוש את עיניי. ניסיתי לשכנע את עצמי שהוא לא כועס עלי , הוא הרי לא מכיר אותי. מייק הקפיץ אותי לחוף שמחתי נורא שדילן עדין היה שם. "היי דילן "קראתי ונופפתי לעברו. " היי לנה שמח שהגעת" אמר לי. "בואי אני רוצה להכיר לך כמה ידידות שלי." הוא לקח אותי לעבר חבורות בנות זיהיתי אותן ישר בגלל שיערן הבלונדיני. אלא היו "חברות הבלונדיניות" ככה אני מכנה אותן. "היי לנה מותק" אמרה הנערה הבלונדינית ביותר, שמה היה רייצ'ל היה לה קול מתפנק כזה. "היי" השבתי. "את לנה סוון" ?שאלה אחת הבנות מהחבורה. כן, זאת אני חייכתי. "אה" אמרה הנערה בקול שחצני "אז את לנה סוון"… היא צחקה . "מה כל כך מצחיק "?שאלתי תמהה. היא ניסתה להשתלט על עצמה " לא .. פשוט דילן סיפר לנו עליך קצת" אמרה. "באמת"? שאלתי. "או כן "! ענתה נערה אחרת בהתרגשות ." מה הוא סיפר לכן "?שאלתי. הסתכלתי על דילן ראיתי אותו מסמן להם שלא יספרו. אבל הן סיפרו . הן סיפרו לי שהסיבה היחידה שדילן הזמין אותי לכאן היא בגלל שהוא מרחם עלי. הוא יודע שאני מאוהבת בו כבר מכיתה ג' והוא פשוט ניסה לרמוז לי כל פעם שאני לא הסגנון שלו אבל אף פעם לא קלטתי {לדבריהן} הייתי בהלם פשוט ,רציתי למות באותו רגע. ברחתי משם מהר לפני שישימו לב לזה שאני בוכה. דילן צעק לי שאני יחזור ,ושהוא מצטער ושאני לא יקשיב להן. אבל אני רציתי פשוט לברוח משם. הוא אפילו לא רדף אחרי כמו שרואים בסרטים מה לעשות חשבתי לעצמי כנראה שאף פעם לא אזכה לסיפור אהבה קסום .כשהייתי די רחוקה מהחוף עצרתי, ניגבתי את הדמעות הוצאתי את הנייד והזמנתי מונית וחזרתי הביתה במהירות האפשרית. כשהגעתי רצתי לחדרי ונעלתי את הדלת. בכיתי בכי היסטרי לא האמנתי שזה קרה לי ! זה היה כל כך מבייש. לא האמנתי שדילן עשה לי את זה. היל שאני מאוהבת בו כבר מכיתה ג' .שנאתי אותו!!! .הייתי בטוחה שהוא תכנן את כל זה .זה היה בזבוז זמן חשבתי .הלכתי להתקלח ואז שכבתי במטה למרות שהשעה הייתה 5 אחר הצהריים , סגרתי את התריסים וניסיתי להרדם .

למחרת בבוקר קמתי בסביבות 10 אכלתי קורנפלקס עם חלב ולאחר מיכן צפיתי בטלוויזיה די ניסיתי להשכיח את מה שקרה אתמול. מייק הגיח לפתע מהמטבח כשבידו בגט ובידו השנייה תפוז ." רוצה פלח" שאל. "לא" עניתי מבלי להסיר את עיני מהטלוויזיה. "את ניראת עצובה , הכל בסדר "?שאל. הנהנתי . "אתמול חזרת ממש מוקדם "אמר. "כן, כי הם כבר הלכו מהחוף פספסתי אותם" שיקרתי. " או אני מצטער" אמר. "זה בסדר" השבתי. "יש לך חזרה עכשיו עם הלהקה"? שאלתי. "כן אני מחכה שהם יבואו" " אני יכולה להיות בחזרה"? שאלתי. "כן גמדה" "תודה חנון" השבתי. הלכנו למוסך כל חברי הלהקה הגיעו והתחילו לנגן אני ישבתי על כיסא קטן בפינה והקשבתי. רוב השירים שלהם היו על אהבה השיר שהם ניגנו הפעם היה על בחור צעיר שהתאהב בנערה יפה קראו לשיר" אהבה ממבט ראשון" זה דיי הזכיר לי את המפגש ההוא עם המוסכניק ההוא. איך מייק אמר שקראו לו? אה נכון.. סאם. יצאתי מהמוסך ועליתי לחדרי לקחתי את המחשב נייד שלי והתיישבתי בנדנדה בגינה. היה לי בלוג שהייתי כותבת בו לקוראים שלי התחלתי לכתוב בערך לפני 3 חודשים הקוראים שלי כבר ידעו עלי הכול. גם על זה שהייתי מאוהבת בדילן. רציתי לספר למישהו על מה שקרה לי אבל לא ידעתי למי. אז שיתפתי את הקוראים שלי הרגשתי יותר נוח לכתוב על מה שקרה לי מאשר להגיד את זה בדיבור , זה היה קל יותר. התבוננתי בגינה והסתכלתי על הדשא נזכרתי במה שקרה לי אתמול כשלחצתי את ידו של סאם. ואז נזכרתי באימי בזיכרון הכי מאושר שלי, כשעוד כולנו היינו ביחד .ראיתי את זה כל כך ברור. שנים שניסיתי להיזכר במדויק בזיכרון הזה כדי שאוכל לחלום עליו .אבל אף פעם לא ראיתי את הזיכרון הזה כל כך ברור כמו שראיתי אותו אתמול. מוזר .. חשבתי לעצמי. רציתי ליראות אותו שוב הרגשתי שהוא מסתיר משהו אך לא ידעתי מה . "מייק" קראתי אליו כשהוא יצא מהמוסך והתקדם לעברי. "מה? " שאל. "מתי אתה הולך לעבודה" ? "עוד כמה דקות" , רוצה לבוא? "טוב" אמרתי . ניסיתי לשמור על הבעה שלווה ."מוכנה"? שאל מייק שכבר היה בתוך האוטו . "כן" עניתי ויצאנו לדרך. כשהגענו שוב ראיתי אותו הוא לבש חולצה אפורה ארוכת שרוולים וג'ינס כחול משופשף. "שלום לך מייק" אמר סאם בקולו העמוק המהפנט. "ושלום גם לך לנה" אמר. וקולו היה כאילו ניגן את שמי. "היי " השבתי. הוא עדין היה ניראה כאילו הוא כועס עלי . אתמול חשבתי שדמינתי את זה .אבל עכשיו הייתי בטוחה בזה הוא השתדל לא להסתכל עלי כשדיבר כאילו לא הייתי שם. כשסיימנו לדבר עם סאם הלכנו {אני ומייק} לתקן מכונית של אישה מבוגרת אחת. חבורת בנות ניגשו אל סאם כדי שיתקן את מכוניתם גם הן צחקקו בדיוק כמו שתי הבנות שהיו כאן אתמול. אך גם אליהן הוא לא התייחס. חייכתי לעצמי ולפתע הוא הסתכל עלי ונעץ בי לכמה שניות את מבטו ואז המשיך בעבודתו עברו כמה שעות וסאם לא הסתכל עלי יותר. כבר היה צהרים כשלפתע מייק שאל אותי" איך הולך עם דילן"? פתאום במהירות הבזק הרים סאם את מבטו והסתכל עלי לשנייה והמשיך לעבוד .אך היה לי נדמה שהוא מקשיב לשיחה שלנו אז עניתי למייק שהתחיל לשאול שאלות רבות בתשובות כמו כן, לא, אולי.וכשמייק תאום אם אני מדברת עם דילן כי אתמול הוא לא הפסיק להתקשר ולא עניתי אז הוא חשב שרבנו. החלטתי להגיד את האמת. "דילן ואני לא מדברים עכשיו" "למה לא" שאל. " לא ענייניך" אמרתי. וניסיתי להעלות על פני חיוך " אני מקווה שתשלימו " אמר מייק ."אני חושב שגם סאם מסכים איתי "נכון? הממ? שאל סאם כאיל לא דע על מה דיברנו הוא היה שחקן כזה טוב! מייק אמר" לנה רבה עם ידיד שלה שהיא די מאוהבת בו , נכון שבסוף הם ישלימו"? מייק!! קראתי. " כן" ענה סאם בקולו המהפנט" אני לא יודע איך אבל אני בטוח בזה" השיב. ואז אמר להתראות מייק ולנה ויצא מהמוסך .תקעתי במייק מבט נוזף. "מצטער אל תכעסי " אמר. לא כועסת ."רק תתייעץ איתי קודם לפני". "אוקיי" אמר." למה סאם הלך עכשיו" שאלתי. " הוא סיים לעבוד"? "כן, הוא הודיע אתמול שהוא צריך להשתחרר היום מוקדם , "זה מוזר סאם אף פעם לא יצא מוקדם מהעבודה". אמר מייק. חשבתי לעצמי- מאז אתמול הוא כן רצה כי אתמול הוא פגש אותי. כשסיימנו לעבוד נכנסנו לטנדר של אבא ונסענו. "למה סאם לבש חולצה ארוכה כשחם כל כך בחוץ"? שאלתי. "אין לי מושג" אמר מייק. "אולי יש לו צלקת שהוא מנסה להסתיר" חשבתי. כשהגענו הביתה לקחתי את המחשב נייד ורשמתי בבלוג שלי על מה שקרה לי היום שאלתי את הקוראים שלי אם הם מאמינים באהבת אמת. אני תמיד הייתי נערה כזאת שמאמינה באביר על הסוס הלבן תמיד האמנתי שאני אפגוש את החצי השני שלי ותמיד אהבתי לדמיין איך זה יקרה אבל עכשיו אני יודעת, את שלי פגשתי בזמן שעזרתי לאחי לתקן את המכונית, סאם הוא החצי השני שלי. למחרת בבוקר התלבשתי בזריזות ודפקתי למייק בדלת חדרו "מייק! , תתעורר אתה תאחר לעבודה" "לנה אני לא עובד היום יש לי יום חופשי " צעק לי מייק מעבר לדלת. רציתי מאוד ליראות את סאם היה בו משהו שגרם לי לחבב אותו אולי בגלל שהיה יפה תואר או בגלל האישיות הכובשת שלו הוא עדין וביישן מאוד ומנומס אין הרבה בנים כאלה חשבתי לעצמי. החלטתי ללכת לספריה שמתי בתיק את הספרים שהיתי צריכה להחזיר והלכתי. גברת מרתה הספרנית הייתה אישה זקנה ומאוד רזה היא הרכיבה משקפים ושיערה הדליל היה מתולתל וצבוע בצבע חום היא הייתה חסרת סבלנות ותמיד נהגה לדב על בעלה שנפטר ושלוש עשר החתולים שלה. כשנכנסתי לספריה הבחנתי שלא היו שם הרבה אנשים. היה מאוד שקט שם מבדרך כלל .ואפשר היה לשמוע את קולו של המזגן. הסתובבתי בין המדפים וחיפשתי ספר מתח אהבתי ספרים כאלו ובעיקר מדע בדיוני וסיפורי אהבה. המשכתי להתקדם אל לב הספרייה עד שמעט האנשים שבאו יצאו משדה ראייתי. ובדיוק כשבאתי להוציא מהמדף ספר שמעתי שני קולות מתווכחים בשקט. הקול היה מוכר לי , זה היה סאם. הוא התווכח עם אישה שניראת כבת 20. " אני לא יכול לעשות את זה" אמר. "לא שוב" התכופפתי כדי שלא יראו אותי. "אני מצטערת אבל אתה מחויב לזה" אמר קול של אישה ."אני יודע " אמר סאם "אבל תעבירו אותי למקום אחר , לכל מקום רק לא פה!" הוא היה נשמע כאילו הוא ממש סובל די ריחמתי עליו. "אני יראה מה אני יכולה לעשות בנידון, אבל אני לא מבטיחה כלום" אמרה האישה. "למה אתה רוצה לעבור למקום אחר"? "כי זה קרה לי " אמר סאם." "אני חשבתי זה לעולם לא יקרה לי ,אבל זה קרה לי" "וואו! " אמרה האישה. "זה לא קרא כבר למגן כבר מאות שנים. אתה הראשון שזה קורא לו, אתה יודע מה יקרה כשתסיים את תפקידך" "אני יודע!!" "ואני לא רוצה שזה יקרה לי , או לה זה לא מגיע לה" !! "אני כבר רואה שזה משפיע עליך נצטרך להעביר אותך מפה במהירות מכאן לפני שהקשר יהיה חזק מידי" "דרך אגב, איך קוראים לה"
לנה .ענה סאם.