עד שהמוות יפריד בנינו.

ישבנו במיטה, זה מול זו.
"אז מה את אומרת?" הוא שאל בחשש, "אני ואת.. לבד" הוסיף לאחר כמה שניות,
אני באמת מוכנה לזה?
"אני חושבת שזה צעד גדול מידי…" עניתי לו בלחש,
הוא השפיל מבט.
לאחר כמה שניות הוא הרים את ראשו בכזאת מהירות..
אולי הוא שם לב שאני עם דמעות בעיניים?
"הי… את לא מבינה שאני רוצה להיות איתך לנצח?" הוא הרים את סנטרי כך שאני אסתכל עליו.
העיניים שלו נראות כלכך כנות.
"לנצח…?" שאלתי
"עד שמוות יפריד בנינו" הוא אמר, הבטיח.
"עד שהמוות יפריד בנינו" לחשתי בזמן שחיבק אותי קרוב אליו.