“עד מתי אוהב אותך ” #פרק 7
*מנקודת מבטו של דניאל*
נשכבתי במיטתי אחרי היום הראשון שלי בבית ספר החדש בתל אביב. את האמת הבית ספר לא כזה גרוע כמו שחשבתי , בסך הכל יש שם אחלה חבר'ה . כמובן לא כמו החברים שלי מחיפה שהם כמו אחים בשבילי שאין להם שום תחליף בעולם ! נזכרתי איך בתחילת היום רבתי עם אמא ואבא
" לא רוצה ללכת לבית הספר בכלל ! " צעקתי
" די דניאל כבר עברנו את זה " אמרה אמא בשקט
" היי ! תוריד תקול ואל תצעק בבית הזה ! " אמר אבא
" סליחה.. אני לא מבין למה אנחנו בכלל היינו צריכים לעבור מחיפה"
" מתוק שלי .. כבר הסברנו לך שהיינו חייבים .. אבא היה חייב לקחת את העבודה כאן כדי שנצא ממינוס בבנק.. המשכורת פה גדולה בהרבה מהעבודה בחיפה , וככה לא נהיה בחובות אחרי תקופה מסוימת " אמרה אמי ונשקה לראשי
" טוב בסדר " מלמלתי. זה לא אשמתם שהם נכנסו למינוס , הם לא בזבזו על מותרות, הם שילמו על אח שלי בשביל כל הטיפולים המיוחדים בשבילו , ובשביל שיהיה לו הכי טוב. אח שלי הוא סוג של אוטיסט וההורים שלי משקיעים בו המון , ברופאים הכי טובים , בחוגים , לקנות כל דבר כדי שיעלה לו את החיוך קצת . אני מאוד קשור לאח שלי והייתי מוכן למות בשבילו בגלל זה אני החלטתי שאני מפסיק לכעוס שעברנו כי דבר ראשון אני רוצה שההורים שלי יפסיקו להיות בחובות ויהיו מאושרים , ושלאח שלי תמיד יהיו את הטיפולים והחוגים הכי טובים בעולם שהם גם עולים המון כסף.
התארגנתי לבית ספר ואימא הסיעה אותי
" בהצלחה מתוק שלי ! " אמרה אימא ונופפה לי מתוך האוטו
" תודה" אמרתי ויצאתי לכיוון הכניסה של הבית ספר. נשמתי עמוקות ונכנסתי לכיתה שכבר הייתה מלאה כי איחרתי בכמה דקות
" שלום לכולם זה.. " אמר המורה
ופתאום נפתחה הדלת ונגלו לעיני שתי בנות מתנשפות שאלו אם אפשר להיכנס
ואז המורה ענה להן " תכיר דניאל אלו שלושת הפרינססות של בית הספר נעמי , תמר , ושירה"
פתאום שתי הבנות הוזזו ונגלתה לעיני הבת השלישית . בהחלט הבת הכי יפה משלושתם. היה לה שיער שחור חלק עיניים ירוקות חמות בהירות . היא לבשה גינס צמוד בורדו עם חולצה לבנה וצעיף . היא הייתה מהממת.. רק שהיא לא הסתכלה עלי בכלל . אחרי שהמורה אישר להן להיכנס היא לא העיפה בי יותר מחצי מבט ורק הזיזה את חברתה שדיי הפחידה אותי כי היא קצת בהתה בי .
" טוב דניאל ספר לנו קצת על עצמך " אמר המורה בחביבות מוגזמת.
" אז .. אני דניאל " אמרתי וחייכתי . הרגשתי שנהיה לי חם אני שונא להציג את עצמי . פאק איזה מביך מה אני כבר יכול לספר.
" אני בא מחיפה , אני עברתי לתל אביב בגלל ההורים שלי , אני שחקן כדורגל מקצועי , אממ.. וזהו " המשכתי
" אני שמח שהצטרפת לכיתה שלנו , יש למישהו שאלות לדניאל או שאפשר להתחיל כבר בשיעור היסטוריה " אמר המורה . גאד תודה לאל שזה נגמר והוא לא ביקש ממני להמשיך.
" לי יש שאלה !! " צעקה איזה ילדה . תאמת דיי יפה . בלונדינית עיניים ירוקות גדולות . אבל השנייה בהחלט יותר יפה – הילדה שאיחרה מהדלת
" כן מה את רוצה לשאול סיוון ? " אמר המורה
" יש לך חברה ? " אמרה וכל הבנות צחקקו
" לא אבל אולי זה ישתנה בקרוב " אמרתי וחייכתי . תכלס היא נשמעת ממש חמודה ואני מת על בנות עם בטחון עצמי
" סיוון מה אלו השאלות האלו ? את רוצה להתחיל איתו תעשי את זה בהפסקה לא על חשבון השיעור שלי" אמר המורה. עוד שניה התפוצצתי מצחוק , אבל אסור לי לצבור מורים אויבים מספיק הייתי תלמיד גרוע בחיפה , אז לפחות פה דף חדש .
" אז.. המורה איפה לשבת ?" שאלתי
" תבחר איזה מקום שתרצה " ענה אבי. בחנתי את כל המקומות הפנויים וראיתי שיש מקום פנוי ליד הילדה מהדלת . התקרבתי אליה והיא נראתה בשוק . המשכתי להסתכל עליה מקווה שהיא תזיז את התיק שלה מהמקום שלי . אוקי.. היא לא מזיזה . מה הבעיות שלה
" פרינססה אני מקווה שזה לא יותר מדי בשבילך , רק אם את יכולה תוכלי להזיז את התיק שלך מהכיסא שלי ? או שזה קשה מדי להוד מלכותה?" אמרתי וצחקתי
היא הסתכלה עלי במבט מתנשא והזיזה את התיק . אמרתי תודה רבה והיא אפילו לא טרחה להגיב וישר הפנתה את ראשה למורה .
אוקי עוד ילדה יפה שחושבת שאם היא יפה אז היא יכולה להתנשא מכל העולם ואשתו. שונא את אלה. יש כל כך הרבה ילדות כאלה בחיפה . אני קורא להן ילדות פוזות ומנסה להתרחק מהסנוביות האלה כמה שיותר .
לעומת זאת סיוון הילדה הבלונדינית החמודה שהיא גם ממש יפה הייתה ממש חברותית ולא מתנשאת . היא דיברה איתי על איזה מיליון ואחת נושאים והייתה בנינו כימיה טובה לגמרי היא נראית לי לגמרי בנאדם מקסים שלא חושב את עצמו בניגוד לילדה מהדלת .
"אתה יכול לשתוק ?" אמרה וחייכה חיוך מאולץ
חייכתי אליה חיוך מתגרה ואמרתי" למה לי ? מה פרינססה כמוך תעשה לי ? מה תצווי עלי לסתום את הפה ? "
" מה יש לך נגדי מה עשיתי לך , אתה תמיד מתייחס זבל לאנשים ? " ענתה
" שירה ודניאל ! עופו החוצה ! אם יש לכם כל כך הרבה על מה לדבר תדברו בחוץ ! " צעק אבי
" מה עשיתי ?! " צעקתי . הוא לא אמיתי אמרתי בדיוק שני משפטים .אז היא שירה זה השם שלה …
" מי רוצה בכלל לדבר איתו " סיננה . אווץ' ?
" עופו החוצה , תדברו בחוץ אני לא רוצה אתכם בשיעור שלי "אמר ויצאנו שנינו מהכיתה.
" יופי באמת , רק אני מגיע היום , דף חדש ובגללך כבר יש לי מורה ששונא אותי, ההורים שלי יהרגו אותי " סיננתי בעצבים ונתתי אגרוף לקיר . יופי ההורים שלי כל כך יכעסו עלי הבטחתי להם שהשנה אני משתפר אחרי שכמעט העיפו אותי מהבית ספר בחיפה
" אם לא היית חופר לסיוון , ודוחה את הפלירטוטים שלך לאחר כך אולי לא היו מעיפים את שנינו ! " ענתה . טוב אין לי עצבים להתנשאות שלה אני עף מפה
" פשוט תעזבי אותי " אמרתי והלכתי לשתות . הייתי חייב להירגע .
אחרי 3 דק חזרתי מהקולר ואני שומע צעקת עצבים
" אוףף איזה דפוק" . פשוט צחקתי ואמרתי " לא יכולה להפסיק לחשוב עלי ? "
היא הסתובבה במהירות הסמיקה לשתי שניות ואז היא התחילה להתקרב אלי.
" איך אפשר לא לחשוב עליך ?" חייכה ואמרה . ואז שינתה במהירות את הבעתה ואמרה "לא רואים כל יום מישהו שמתלהב מעצמו כמו כל כך ילד קטן " גיחכה , יישרה מבט והסתכלה חזק בתוך עייני והמשיכה "אתה פתטי בעיני " .
הייתי בהלם . זה כאב . כאילו אני לא עשיתי לה באמת משו שהיא צריכה להיות כל כך מגעילה אלי .. ועוד לחשוב שרצתי להתחבר אליה . אני לא אתן לה את העונג לחשוב שזה מזיז לי בכלל אז חייכתי התחלתי לצחוק ואמרתי" אם כבר את פתטית .. בתוך תוכך את מתה להיות איתי " והלכתי
היא פשוט נשארה שם בשוק ולא הצליחה להוציא מילה מהפה .
הגיע הזמן שהפרינססה הזאת תקבל קצת שוק מהחיים שלא כולם נופלים לרגליים שלה .
הייתי ממש מרוצה מעצמי שהצלחתי להתאפס בזמן ולהחזיר לה . היא צריכה להבין שאף אחד לא מתעסק עם דניאל כהן
תגובות (2)
תמשייכיייי
מושלםםם ❤️
מהמםם תמשייכייי :)
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי :)