עדיף עכשיו מאשר לעולם לא

היי זוכר אותי?
למדנו פעם באותו ביתספר יצא לנו לדבר כמה פעמים, תמיד חייכת אליי במסדרון.
הרבה פעמים גם הסתכלתי עליך מרחוק אפשר להגיד שעקבתי אחרייך, ידעתי איפה אתה מסתובב ועם מי. בטח אתה חושב שאני סתם סטוקרית מטרידה אבל ככה זאת אהבה. פעם עוד הכחשתי ניסתי להישאר אדישה אבל ככל שהכחשתי ככה רציתי אותך יותר. לפעמים כשהיינו מדברים הייתי צמאה לעוד. רציתי יותר מכמה מילים רציתי יותר מחיוך אחד.
קשה לי להאשים אותך שאתה לא זוכר…
בשבילך הייתי סתם עוד אחת. אבל מה לעשות לא שולטים באהבה.
נכון שזה לא הוגן כי עבר כל כך הרבה זמן אבל תמיד פחדתי. פחדתי להגיד לך את זה. אולי עברתי האלה וכבר הספקתי להתאהב מחדש אבל בין אם רצית ובין אם לא אתה היית האהבה הראשונה שלי. אם אתה חושב למה כתבתי לך את זה רק עכשיו ומה אני רוצה ממך, אז פשוט הצטערתי שלא אמרתי לך שום דבר. תמיד חשבתי מה היה קורה אם ומה היה קורה אחרכך אבל אני כבר לא פוחדת עכשיו.
והינה אני אומרת לך את זה אפילו אם זה כבר מאוחר מדי אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא ״אני אוהבת אותך.״