עדיין אין שם פרק 4- בגלידרייה בשבע
נקודת מבט אלכס-
נשאתי את תיקי על כתפי הימנית ויצאתי מהכיתה במהירות. מבנה בית הספר היה ריק מלבד תלמידים בודדים. ידעתי בדיוק מה אני מחפש. התקדמתי באחד ממסדרונות בית הספר. לבסוף הגעתי למבואת הכניסה, מאיה בדיוק הכניסה את מחברותיה ללוקר שלה. "שלום לך מאיה" אמרתי באדישות ונשענתי על הלוקרים הכחולים. "במה זכיתי שאלכס מלך הכיתה פונה אליי?" ענתה בזלזול והמשיכה בעיסוקיה. "חכי מאיה, עוד לא שמעת את מה שיש לי להגיד…" אמרתי והתקרבתי אליה. היא טרקה את דלת הלוקר בחוזקה. "תאמין לי אלכס" אמרה לבסוף "שלא ממש מעניין אותי מה יש לך להגיד".
נקודת מבט מאיה-
מה הנודניק הזה רוצה עכשיו? טרקתי את דלת הלוקר והתקדמתי לעבר שער בית הספר. "חכי" שמעתי אותו צועק מאחור. "עזוב אותי אלכס" צעקתי בחזרה והמשכתי בהליכתי. עברתי את שער הכניסה והתקדמתי למכונית השחורה שחיכתה לי בחניית בית הספר. "בבקשה, תעצרי, אני רוצה לדבר איתך…" שמעתי את צעקתו מאחור. התעלמתי מדבריו ונכנסתי לתא הנהג, אך לפני שהספקתי להתניע הוא כבר ישב במושב שלידי. "חכי…"אמר מתנשף. "צא מפה אלכס, אני אקרא למשטרה…" איימתי והתנעתי את המכונית. "את רוצה לצאת איתי לגלידה היום בשבע?" הוא שאל בחיוך חינני. עיניי נפערו באי הבנה. "אני מה?" שאלתי ועליתי על הכביש. "את, מאיה אביגדור, רוצה לצאת איתי?" הוא חזר על דבריו. גיחכתי בלעג. "מה עכשיו?" הוא שאל בייאוש. "אתה יודע מה אלכס, אני אצא איתך, אבל, רק תזכור שאני חשדתי…" אמרתי והורדתי את אלכס בתחנת אוטובוס קרובה.
נקודת מבט אלכס-
אני לא מאמין שזה הצליח! פניתי מתחנת האוטובוס היישר אל הבית שלי. "אכלת אותה ניק, בקרוב אתה תבין שמלודי שלי!" אמרתי בקריאת ניצחון ונכנסתי לביתי.
נקודת מבט מאיה-
השעה שש וחצי, נכנסתי למלקחת ושטפתי את עצמי, לאחר מכן התלבשתי בשמלה שחורה וצמודה ונעליי בובה בצבע שחור עם סרט שחור קשור בקצוות. סירקתי את שיערי החום והגלי במהירות ולאחר רבע שעה הייתי מוכנה. "לכבוד מה התיפייפת ככה מאני?" שאל רוי תוך קיפול כביסה. "יש לי דייט" אמרתי באדישות והצצתי לחדר אבי, הוא היה שכוב על מיטתו ועיניו עצומות. "הוא… בסדר?" שאלתי בחשש. "כן, הוא סתם נרדם, אבל בואי ניגש לעניינים החשובים באמת!" הכריז והפסיק את עיסוקיו. "מה מאיה, התחלת לצאת עם בנים?" הוא שאל ברפרוף ריסים,צחקתי למראהו. "זאת לא הפעם הראשונה שאני יוצאת עם מישהו" הרצנתי את פניי. "מאיה…" אמר רוי באנחה וחיבק אותי בחום. "תשכחי ממנו, טיילור בכלל לא היה אופציה." הוא אמר בחיוך והתנתקנו. "טיילור פגע בך, אל תתני לזה לקרות שוב" הוא אמר והמשיך בקיפול הכביסה. הבטתי בשעון הבית. שיט, כבר עשרה לשבע. "טוב, תודה רוי, אני חייבת ללכת." אמרתי ויצאתי מהבית היישר אל החניה. נכנסתי אל המכונית השחורה שלי והתנעתי אותה. לאחר רבע שעה של נסיעה בפקקים ארוכים ומתישים הגעתי לגלידרייה שקבענו בה. החניתי את המכונית ויצאתי במהירות לעבר פתח הגלידרייה. מהדלת יכולתי לראות את אלכס יושב ליד הבר ומביט בשעונו. "אני באה…" מלמלתי והתחלתי להתקדם לעבר הבר, אך לפתע יד הונחה על כתפי. הסתובבתי בבהלה ולא האמנתי למראה עיניי,הוא נראה כמעט כמו שהוא עזב, כמעט. שיערו החום מפוזר על ראשו ברשלנות שמחמיאה לו, עיניו החמות- ירקרקות, התכהו באופן שהחמיא לו הרה יותר מפעם וגופו הצנום התחזק, אך לא באופן משמעותי. לרגע רק שתקתי והבטתי בו כמו טיפשה. "היי" הוא שבר את השתיקה בקולו הנימוח. לבסוף גם אני הצלחתי לדבר ופלטתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש "טיילור?"
תגובות (0)