עדיין אין שם… אני לא יודעת מי יקרא את זה בכלל ואם מישהו יקרא מקווה שתהנו :)♥
אמממ… היי :) את/ה בטוח לא יודע/ת מי אני וסביר להניח שגם אני לא מכירה אותך בגלל זה אני אשמח שאם מה שפרסמתי עניין אותך תסתכל/י ברציתי להוסיף למטה. קריאה מהנה! :)
נו…לא שוב! למה זה תמיד קורה לי?! למה אני שוב מאחרת לבית ספר?
אני חושבת לעצמי בזמן שאני מצחצחת שיניים "אלה את יודעת שזה בגללו אל תשלי את עצמך" אומר לי הקול בראשי.
אוף, ברור שזה בגללו, רק בגללו לוקח לי כ"כ הרבה זמן בבוקר.. כל בוקר אני עומדת מול המראה במשך שעה חושבת אם הוא יאהב את מה שאני לובשת, אם הוא ישים לב לשרשרת הלב שאני עונדת כבר שלוש שנים, אם הוא יחמיא.. וכלום…כאילו שאני אוויר.
"אלה! כבר עשרה לשמונה את תאחרי!" אמא מעירה אותי ממחשבותיי ואני לוקחת את התיק ויוצאת מהבית.
השעה חמישה לשמונה ובית הספר במרחק של 10 דקות מהבית שלי. "טוב, נתחיל לרוץ" אני אומרת לעצמי בתסכול.
הגעתי לשער של בית הספר דקה לפני הצלצול, מתנשפת.
הסדרתי את נשימתי, ונכנסתי לכיתה.
התיישבתי לידו, בהבעה של אדישות על פניי, כרגיל.
בהתחלה ממש שמחתי שהעבירו אותי לשבת לידו…
חשבתי שסוף סוף אולי תהייה לי הזדמנות, הזדמנות שאני מחכה לה כבר 3 שנים.
הזדמנות לדבר איתו, להכיר אותו, לראות את החיוך שלו ולדעת שזה בשבילי… אבל עברו כבר 3 שנים מאז שהתחלתי לחלום…
ואני עדיין מקווה שהחלום שלי יתגשם…
תגובות (7)
אני מקווה שמה שאני עומדת להגיד לא ייפגע בך, זה לטובתך(כי זה קרה גם לי)
זה נשמע מעניין. זה יכול להתפתח להרבה מאוד כיוונים. אבל זה נשמע כמו עוד סתם סיפור של אהבה, ולא שאני לא אוהבת, אבל תמיד בסיפורים כאלה יש רק אהבה אהבה ועוד אהבה. אני מקווה שגם תגווני, שלא ייצא שהדבר היחיד בחיים שלה הוא אהבה. אני לא מנסה לפגוע או דברים כאלה, פשוט ככה אני התחלתי, ומה אני אגיד לך, בפרק ה18 מחקתי את כל הסיפור כי לא היה שום גיוון ולא היו לי רעיונות מעניינים מספיק.
אני לא אומרת שזה ככה במקרה שלך, רק מזהירה אותך :)
אוהבת, רומי.
קודם כל, תודה רבה על התגובה!
מה שאני יכולה להגיד לך, שעוד לא תכננתי את ההמשך ואני לא יודעת מה יהייה בסיפור.
אני מעריכה מאוד מאוד את הדרך שבה אמרת את דעתך ואני אשמח אם תתני לי רעיונות להמשך במידה ואני אחליט להמשיך.
תודה רבה מאוד מאוד,
ושבת שלום
יסמין ♥
וואו את כותבת כל כך יפה. ממש שמחתי כשראיתי שהעלת סיפור!
מצפה להמשך:)
וואוו תודה רבה!
אני עוד לא יודעת אם אני אמשיך… גם אין לי רעיונות ממש מקוריים…
אשמח לעזרה ממך :)
לפי דעתי אף אחד לא כותב סתם , גם אם הוא כותב לעצמו .
אם את אוהבת לכתוב , אל תפסיקי .
את כותבת ממש יפה לפי דעתי ואת יכולה באמת להפציץ בסיפור הזה אם תיקחי אותו למקומות הנכונים ותקבלי עזרה וביקורות מאחרים .
למשל בסיפור שאני כותבת , החברה הכי טובה שלי עזרה לי והעלתה רעיונות והצעות .
עצה : אם לא צצים לך רעיונות איך להמשיך את הסיפור שלך , נסי לדמיין את עצמך בתור הדמות הראשית ותחשבי מה היית רוצה שיקרה ומה היית עושה במקומה .
מקווה שעזרתי ואם את צריכה עוד משהו אני אעזור בשמחה .
שמ
אופס…. טוב דבר ראשון כל הכבוד שהחלטת לפרסם. דבר שני כמו שרומי אמרה כדאי שתיזהרי כדי שזה לא יצא עוד סיפור אהבה משעמם. דבר שלישי יש לי רעיון בשבילך: תמצאי חבר/ה טוב/ה שאת יכולה לסמוך עליו/עליה ותני לו/ה לקרוא את הפרק לפני שאת מפרסמת. זה תמיד טוב. ככה הוא/היא יוכלו להעיר את תשומת ליבך לדברים וככה הסיפור יצא יותר מוצלח. בכל אופן בהצלחה!