עבריינים פרק 9 (יום אחד לחיות)

ברגע האחרון זוהר הצליח לברוח מהמרתף הוא יצא על העולם וראה בעייניו רק חורבן ורשע שהשאירו אחריהם האנשים הללו…
לא היה איש שנישאר חיי כולם היו שכובים על האדמה מתים .
דם שרר בכל מקום …
והדבר היחיד שזוהר חשב עליו זה חדר בני האדם.. הוא רק היתפלל שהחדר נישאר במקומו ושאותו לא הרסו .. הוא התקדם לעבר בחדר והופתע לגלות שזהו מהקום היחיד שנישאר כמו שהיה , ובלב שלם זוהר זרק את עצמו על עולם בני האדם בלי לחשוב כלל.. שירן שמעה נקישה קלה בדלת ביתה .. היא פתחה את הדלת ובדלת וגילת שעמד לו שם אהוב ליבה שחיכתה לו כל כך הרבה זמן…שירן תיארה את היום הזה ביומנה את היום הזה ככה :" היום זה קרה זוהר חזר לאחר 7 שנים … אני תמיד ידעתי הוא הגיעה לביתי ניכנס והדבר הראשון שעשה היה לחבק אותי חזק זה היה יום בילי נישכח כל כך שמחתי ביום הזה ואני לא הולכת לפרט על מה שקרה לאחרר החיבוק אני מקווה שאתם מספיר חכמים להבין את זה לבד .. זוהר ואני הייתו מאושרים כל כך היינו ביחד שלושה ימים בלי לזוז זה מיזה בחצות הלילה הלכתי למעדון בו אני עובדת וכשחזרתי זוהר נעלם ועל ריצפת ביתי היה דם ניבעלתי נורא .. וכך בין רגע היום הטוב כל כך הפך ליום הרע ביותר בחיי … זהו אמרתי לעצמי … הוא כבר לא יחזור , לאחר שבוע מהיום הזה היתחלתי להרגיש כאבים נוראים באיזור הבטן התחתונה … הלכתי לבדיקות דם חוששת נורא , בתשובון הגיעו הלכתי עם גלי לקחת אותם כל הדרך בכיתי על חיי העלובים אני בת 24 והיה לי רק חבר אחד כל חיי העלובים … , ועל זה שעכשיו כשזוהר עזב וכניראה לעולם לא יחזור אני לבד בעולם הזה . גלי ניסתה לסמח אותי ולעודד אותי שהיא פה איתי בעל עת .. זה לא עזר ניכנסתי לרופא לבד והרופא סיפר לי שלפי בדיקות הדם שלי ניכנסתי להריון …
אמרתי תודה ויצאתי מהחדר.. סיפרתי לגלי בעודני הממומה כולי , כל גופי רעד.. מפחד גלי:" את לא עושה הפלה נכון ?" עניתי " לא " " אז את רואה עכשיו ממש לא תהיה לבד בעולם את תהיה אמא את יודעת מה זה !!" אמרה גלי בעודה מחבקת אותי חיבוק חם ואוהב.. "
לאחר 4 חודשים קשים של בחילות כל בוקר , מצבי רוח רעים … הלכתי לבדיקת האולטרסאונד ושם נודע לי שבעוד כ-5 שנים אני יהיה אמא ל-3 ילדים קטנטנים וחמודים… כל כך שמחתי כבר דימיינתי איך הם יראו ..
כך עברו הימים יום ועוד יום וכך גם הבטן גדלה… עד לחודש ה-9 , פחדתי נורא כי כל רגע יכל להיות הרגע… כמובן גלי הייתה איתי ברגעים הקשים הללו… יום ראשון אחד מוקדם בבוקר התחילו להיות לי צירים חזקים נורא והתחילו לי כאבים פשוט בילתי ניסבלים .. גלי ניבהלה והזמינה אמבולנס … הוא הגיעה אחרי 20 דקות ואסף אותי לבית החולים הקרוב…