סתיו.

סתיו, העונה הכי יפה בשנה. בה העלים נעשים צהובים, והשמיים מעט סוערים. אני לא צריכה להתעטף במעיל בעונה הזאת, אני לובשת ז'קט פשוט וקליל.
על מי אני עובדת? אין לי עונה אחרת לאהוב, בקיץ נולדתי, ובחורף נדרסת.
בקיץ אני מקללת את היום שבו נולדתי, כשאומרים לי להביע משאלה אני מאחלת לעצמי למות.
כי לא אתה היית אמורה ללכת, אלא אני. בכל קיץ אני מבקשת שלוש משאלות: שאמות, שאתה תקום לתחייה, והמשאלה השלישית שלי היא שתתקשר איתי. גם אם אתה אוהב מישהי אחרת.
אתה יודע, יכולת להסתכל. יכולת להסתכל ימינה ושמאלה, מעט להקשיב לרעשי התחבורה, ואז להבין שיש מכונית שמתקרבת אלייך. ואתה לא אמור לחצות את הכביש הזה.
אבל מיהרת. מיהרת להגיע לבית שלי. נדרסת ליד הבניין שלי, ומאז אני לא יכולה לעבור אותו כביש שוב. אני רק מדמיינת אותה תמונה שלך נדרס בזמן שאני מסתכלת מבעד לחלון. אני שונאת את עצמי.
באותו יום שמעתי צפירה חזקה, שהגיעה אפילו לאוזניי בבית. מיד הסתכלתי בחלון וראיתי אותך שוכב על אדמת הכביש. עיניי התמלאו דמעות ולבי פעם במהירות, לא האמנתי שזה קורה, דווקא לי ודווקא לך. וכשהגעתי לכביש כבר היית מת. דפיקות לבך לא נשמעו אך עינייך נשארו פקוחות ואני סגרתי אותן, כשהתמונה שלהן פקוחות נשארה במוחי לנצח.
ביד שלך היה פתק מנייר לבן, מלוכלך בדם. לקחתי את הפתק וקראתי במהירות.
'לירון היקרה,
אין לי אומץ להגיד את המשפטים האלה בפנייך. לכן כתבתי אותם כאן.
אני אוהב אותך .. אבל השתנת. נהפכת לאדם קר ואני במקום להיפרד ממך, מרחתי את הקשר בינינו מחודש לשנה. אומנם היית רעה אליי, אך תמיד ידעתי שאת טובה מבפנים, לא הייתי מסוגל להיפרד ממך. חשבתי שזה יעבור, חשבתי שזה רק משבר במערכת היחסים שיחלוף. אבל זה לא חלף. הכרתי משהי אחרת. לא אהבתי אותה וגם לא אוהב כמו שאהבתי אותך. היא הייתה כמו הבובה שלי אחרי הריבים שלנו, וניסיתי לאהוב אותה, כדי למצוא תחליף לך. אבל זה לא עבד. עדיין נשארת בתוכי, אבל אני לא מצליח לנשק אותך כשלאחר מכן אני שוכב עם משהי אחרת. נפרד ונמצא אחרים.. אני בטוחה שאת כבר לא בטוחה במערכת היחסים הזאת כמוני, בבקשה אל תכעסי.'
לא צרחתי כשקראתי את זה. לא בכיתי, אך הרגשתי שסכין חדה דקרה את לבי, ושברה אותו לאט לאט. אני עדיין אוהבת אותך, גם כשבהלוויה באה זאת שבגדת בי אייתה. היא בכתה יותר ממני, כנראה שגם היא אהבה אותך. או שזה אלו רגשי המצפון שלה שצפו כאשר הסתכלה עליי בעיניים שבורות. אני רק השפלתי מבט והיא כיסתה את פניה בבושה. אני רוצה למות כדי שנהיה ביחד, לעולם לא אהבתי אותך כמו עכשיו, כשעפת לי כמו בלון שלעולם לא יחזור. אני בטוחה שנהיה הזוג הכי יפה בגן עדן, רק תתן לי סימן. בבקשה, אני מתחננת, סימן אחד ואני אתאבד בשבילך. אתה אולי בגיהינום לאחר שבגדת בי, אבל אני מבטיחה שאברח מגן עדן בשבילך. הכל בשבילך. רק תסלח לי.. כי גם אני בגדתי בך. ולא הספקתי לספר לך..