סרנדת השקיעה- פרולוג

אביאל התיישב בקרבת הים והביט סביבו בהתלהבות, תוך כדי שאצבעו נגעה בגיטרה . אביאל אהב את הים מאז שהוא זכר את עצמו. הוא לימד את עצמו איך לנגן. ארבעה חודשים עברו מאליהם. יש לו הכול בחיים והוא שואף ליותר.

הוא מצפה שכל הצרות תעלמנה מעצמן, אביאל חייך אל עצמו באושר. כמי שהתרגל לחיות לבדו כל הזמן , הוא שינן לו את המנגינות שעוד לא חיבר.

הוא כילד עבר תלאות לא קלות וקשות , שגרמו להיות ספקני לגבי חלומותיו.

אבל כששאלו מה הוא חולם להיות כשיהיה גדול, הוא ללא ספק יפנה לקריירת מוזיקה שתגרום להוציא את הכי טוב שקיים בו.

הוא אהב לחיות את חייו. אהב להתבודד עם עצמו כשהוא היה שקוע בעצבות. הוא אהב את הים והים אהב אותו.

– לפני חצי שנה-

שמש חייכה אליו מאוזן לאוזן, אין דבר יותר ממלא מאשר אהבת אמת. לא חשוב הזמן או כמה היא הייתה צריכה לחכות בשביל שאביאל יודה בפניה על רגשותיו כלפיה.

" שמש," אמר אביאל בנימה ביישנית. הוא ניסה להתגבר על מבוכתו. אך לשווא. " אני רוצה שתהיי מאושרת, את הדבר הכי טוב שקרה בחיי . תודה שאת קיימת , באמת."

שמש הביטה בו מוקסמת , בזמן שאביאל ניגן בגיטרה. הרוח נשפה בקלילות על גבה, היא הניחה את זרועה על כתפו והתענגה מנגינתו הערבה.