ספרינג-קאמפ (פרק 3)

בזמן שהבנות הלכו לאכול, סנדרה חיכתה בשער המחנה לחניכה חדשה שעומדת להגיע באיחור קל.
אחרי כמה דקות עצרה מולה מכונית שחורה וארוכה וממנה יצאו שני אנשים. איש מבוגר וילדה אחת שנראתה מאוד מרשים. היה לה שיער בלונדיני ארוך ועיניים כחלחלות מבריקות.
"ערב טוב לך. האם את היא סנדרה?" אמר האדון
"כן אכן כן זו אני. ואני מנחשת שאת בטח נעמה." חייכה סנדרה
"ובכן זוהי נעמה פורלסו. היא תתארח במחנה שלכם כאן כדי להעביר את החופשה שלה."
"נעים להכיר אותך" אמרה סנדרה והושיטה יד לנעמה והיא בגסות קלה התעלמה ופסעה אל עבר המחנה.
"איפה החדר שלי?" שאלה
"את תחלקי אותו עם מריאן ושירה" אמרה סנדרה
"אין לי חדר משלי?" שאלה בהתפאלות.
"לא. כולם פה חולקים את חדריהם עם אנשים נוספים."
"טוב, בסדר. אבל אני רוצה להבהיר כמה דברים לגבי ההרגלים שלי" אמרה נעמה והלכה עם סנדרה אל החדר..
הבנות סיימו לאכול. רוני ומור התכוננו ללכת לחדר
"אגם את באה?" שאלה מור
"אגיע מאוחר יותר. יש לי משהו לעשות"
"טוב בסדר. אנחנו הולכות לחדר להתקלח ולהתארגן עוד קצת." אמרה רוני והן הלכו מהמקום.
אגם חיכתה כמה רגעים וראתה שעידן גם יוצא מחדר האוכל וקראה לו.
"אה אגם הינה את. תבואי לחדר שלי בשעה עשר טוב? אני צריך עוד קצת לסדר ולהתקלח."
"בטח אין בעיה." אמרה אגם והלכה גם היא לחדר.
כשנכנסה ראתה את רוני יושבת על המיטה ומסתכלת על תמונות בטאבלט אז היא נגשה והתיישבה לידה.
"איך היום הראשון עובר לך?" שאלה בחיוך
""אני דווקא ממש נהנת. אבל זה נראה כאילו שאת סובלת.."
"אני? לא.. אני לא סובלת"
"אז למה הלכת מאיתנו קודם?"
"כי אמרתי לך.. אני לא הכי אוהבת ספורט ולא היה לי חשק להסתכל על האולמות נו באמת את מי זה מעניין?"
"אותי, את מור"
"וואוו.. מלא אנשים מתענינים.." אמרה אגם בזלזול קל "איפה מור באמת?"
"מתקלחת.."
"את יודעת אגם, מאז שאת ראית את מור את ניראת כאילו שאת ממש שונאת אותה.."
"ראיתי אותה רק היום. אל תשפטי אותי"
"אני לא שופטת ני רק…"
"טוב אין לי כוח אלייך אני הולכת החוצה." אמרה אגם ויצאה מהחדר.
השעה שבה אגם תפגוש את עידן התקרבה. אז אגם החליטה ללכת לכוון החדר שלו ובדרך ראתה את נעמה עוברת
"היי" קראה אגם
"שלום. ומי את?" אמרה בקול מתנסה.
"אני אגם. נעים מאוד. לא ראיתי אותך פה בבוקר." אמרה
"אני לא מגיעה עם כל הפשוטים." אמרה נעמה "הגעתי בלימוזינה"
"וואוו" התפלאה אגם "מה את רוצה לפתח פה במחנה?"
"את הריקוד אלא מה?" אמרה "אם תסלחי לי, אני הולכת לחדרי." אמרה נעמה והלכה משם.
אגם הגיע אל חדרו של עידן ולפני שדפקה בדלת עידן פתח אותה.
"היי אגם" אמר בנימוס
"איך ידעת שאני באה בדיוק עכשיו?"
"שמעתי אותך הולכת. אני זוכר את הרעש של הנעלים שלך. קצת מוזר לא?" אמר וצחק.
"בואי היכנסי" אמר והכניס את אגם פנימה.
"איפה כולם?" שאלה
"מי? השותפים שלי? או.. אופק בחוות הסוסים ותומר נעלם.." אמר "רוצה לשתות או לאכול? הבאתי הרבה חטיפים"
"כל זה לי?" גיחכה
"גם.. ובכללי שיהיה לי למקרה חרום"
אגם הלכה והתיישבה על המיטה של עידן וראתה בצד הימני של המיטה גיטרה.
"עידן? זו הגיטרה שלך?" שאלה והצביעה עליה.
"הו כן.. אני תמיד לוקח אותה איתי למחנות" חייך והלך להתיישב ליד אגם
"אתה תפתח את כישרון המוזיקה שלך?" שאלה
"כן. מוזיקה היא דבר שבאמת חשוב לי." אמר
"כן. גם לי. אני גם מפתחת את המוזיקה והקול שלי"
"הקול. את שרה?"
"האמת שכן.. הייתי בשיעור פיתוח קול במשך שנה וחצי אבל המורה לא כזו טובה אז עזבתי ומאז אני שרה לבד עם הגיטרה שלי"
"הבאמת את הגיטרה לכאן?"
"לא.. הייתי רוצה אבל אמא שלי אמרה לי שלא כדאי" חייכה
"אני תמיד לוקח אותה איתי" אמר והתחיל לנגן קצת.
"איזה שיר אתה מנגן?" שאלה
"זה סתם לחן. אני חיברתי אותו. אין לו ממש מילים."
אגם הקשיבה ללחן של עידן ואמרה "זה לחן דומה למשהו שאני הלחנתי בעבר כשהייתי בכיתה ו'" צחקה
"באמת?"
"כן.. קראתי לשיר הזה 'ציפור כחולה' "
"למה דווקא ציפור כחולה?" תהה
"אני לא יודעת. כנראה שסתם אהבתי את השם."
"את מוכנה לשיר לי קצת?" שאל עידן
"מה? פה?! אין מצב!" הסמיקה גם
"למה לא? אין פה אף אחד"
"אתה תצחק עליי!" אמרה בבישנות
"נו מה אגם אני לא אצחק" אמר
"אני לא בטוחה.." אמרה אגם והניחה את ידה על המיטה
"אל תדאגי נו. אני לא אספר לאף אחד כלום." אמר עידן והניח את ידו על ידה ושניהם הסמיקו.
חבריו של עידן דפקו בדלת. הוא ואגם החליטו להיפגש ליד הספסל מחר ולהמשיך לדבר ביניהם.
אגם יצאה מהחדר והעלתה חיוך על פניה.
כשעמדה ליד דלת החדר שמעה את רוני ומור מדברות
"מה את בטוחה שזה מה שקרה?" שאלה רוני
"כן. זה מה שראיתי. אני אומרת לך היא לא באמת חברה כזו טובה.
"אני לא הייתי מאמינה שאם תעשה דבר כזה. היא לא הייתה מרכלת עליי מאחורי הגב. והאמת שזה רק היום הראשון שלנו פה! זה לא הגיוני."
"אני ראיתי אותה! היא ישבה עם הילד הזה ודיברה עלייך"
"אני לא מאמינה לזה.. לא יכול להיות שהיא…" אגם נכנסה לפני שרוני סיימה את המשפט ונכנסה לחדר האמבטיה ועשתה פרצוף קצת מאוכזב לרוני…