ספיר ומאור: זה הסוף? (מתי היא תשים לב) חלק 3!!

אזזז אני חזרתייייי
***

דיברתי עם אמא שלי וחזרתי לשבת בספה, מאור משחק כבר שעה בx בוקס, לא נמאס לו!
השענתי את ראשי על הכתף שלו ונאנחתי ביני לבין עצמי, כמה טוב שיש לי אותו..
"אמא שלי שמחה שחזרנו, אבל היא כועסת עליי" אמרתי למאור שרק המהמם בקולו
"תשאל למה היא כועסת" אמרתי בעצבנות חמודה
"למה?" שאל וגרר אחרי המשפט הקצר צחוק חלוש וקטן, אני אישה מה לעשות, חייבת לדבר
"כי היא פוחדת שאם נריב שוב, ולא נשלים.. אני אתפרק" אמרתי בשקט ועצבות ביחד עם זה
"אני מבין אותה.." אמר בשקט ועזב את המשחק וחיבק אותי ממותני והושיב אותי על ברכו
"אתה אוהב אותי.. נכון?" שאלתי והצמדתי את שפתיי אל צווארו
"מאוד" ענה ונשק למפתח הלב שלי, טיפה מעל החזה שלי, בנקודה שהשרשרת אמורה להסתיים.
בול בנקודה של החיבור של הריאות, העצם הבולטת שבאמצע.
"את האמת.. אני גם מפחדת" התוודתי בפניו
"גם אני, מאוד. אבל את תבטיחי לי שלא משנה מה יקרה, את ממשיכה הלאה. כמו גדולה" אמר
"אבל זה קשה" אמרתי בשקט ובעצב
"מאוד.. אבל את תהיי גיבורה" אמר בחיוך מנחם
"הגיבורה שלך" הוספתי בחיוך קטן
"הגיבורה שלי" הכריז בחיוך וטפח על הרגל שלי בעדינות והקים אותי מעליו וגם הוא קם מהספה והניח את ידו על גבי התחתון והוביל אותי אל המטבח,
התיישבתי על הכיסא שבמטבח וחיכיתי למאור שיכין לי לאכול, לפחות שאני אהיה שבעה עד הערב

הסתכלתי על הגבר שלי מבשל לי לאכול ושם לי את האוכל על השולחן ומסתכל עךיי בציפיה שאני יאכל. הסתכלתי עליו ואכלתי מהפרגית שבישל לי, הוא כבר סיים לאכול ואני רק התחלתי.
"זה טעים" אמרתי בחיוך ובלעתי את הכל בחיוך מובך
"אני שמח" אמר ופינה את הכלים מהשולחן וחזר לשבת ממולי
"איפה נהיה היום?" שאלתי בשקט
"אצל סבתא שלי ואז נלך אל חברים שלי, טוב?" שאל בחיוך קטן
הנהנתי בראשי והבטתי בפניו היפות והרגועות.

הגיע הערב ואני כבר עברתי בבית שלי עם מאור והתקלחתי והתלבשתי באוברול שחור סטרפלס ארוך עם נעל פלטפורמה שחורה עם ניטים ומאורי שלי לבש חולצה מכופתרת לבנה ומכנס שחור ארוך, צדיק שלי!
אמא שלי טיפה כעסה כשהיתי עם מאור, היא מאוכזבת ממני.
אבל האהבה משטה בי…
מאור כבר יצא לבית כנסת עם בן דוד שלו ואני נשארתי בבית של סבתא שלו, עם סבתא שלו וכל הנשים מהמשפחה שלו.
"סבתוש מתי הוא בא?" שאלתי, אני קוראת לה סבתוש, סבתא זה מבגר…
היא לא סבתא שלי, אבל היא מרגישה לי כמו סבתא שלי..
אני ומאור כבר הרבה זמן ביחד, שנה וחצי והיא כמו סבתא שלי
"את רעבה?" שאלה בחיוך
"אני מתגעגעת" אמרתי בחיוך קטן ושמתי את הסלטים שדודות של מתן הכינו בשולחן הארוך שאנחנו אמורים לשבת בו.

"ספיר הוא בא" קראה לי סבתא שלו ואני במהירות הסתדרתי מול המראה וסידרתי את השיער ואתהבגדים מחדש
"שבת שלום אהובי" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק
"שבת שלום אהובתי" אמר ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה ומתוקה
הוא שחרר אותי בכוח מהחיבוק והלך לסבתא שלו,
התיישבנו לאכול והכל הסתדר, היה טעים ואני בהחלט שבעה$

"סבתא הלכנו, שבת שלום" אמר לה מאור ואני סיימתי לחבק את סבתא שלו ויצאנו מהבית שלה אל הרכב, נוסעים אל התחנה הבאה שלנו,
בילוי קבוצתי :-)

"מי רוצה לשיר קריוקי?" שמענו ששואלים בדיוק כשנכנסנו אל הבית של חבר של מאור
"אני" אמרתי בחיוך ולקחתי את המיקרופון
השיר התנגן ואני ולין, אחת מהבנות שהיו כאן שרנו,
או יותר נכון זייפנו…..
"טוב טוב היה יפה, רדו" אמר חבר של מאור ומאור רק צחק.
"טוב אי אפשר להתברך בהכל" אמר מאור וקבר את ראשו עמוק בכתפי ולא הךסיק לצחוק

חזרנו לבית שלי ונרדמנו, מחכה להמשך החיים שאמורים להיות לנו ביחד, אם אמור בכלל להיות לנו חיים ביחד..