סלבריטי-פרק 35

קויון שכב במיטה עם קייט.כבר היה בוקר..
"צריך לקום.."היא אמרה מתרוממת,מנסה לרדת מהמיטה.
"לא,"אמר.."לאן את הולכת?"אחז בידה ומשך אותה אליו..
"כבר בוקר קויון.."אמרה,כשהוא מביט ישר לתוך עיניה ומלטף את פנייה.
"לא אכפת לי.."חייך.."אני רוצה לבלות את כל הבוקר איתך,במיטה.."אמר כשהוא מקרב אותה אליו,ונושק לה בעדינות.נותן בה מבט כה קרוב.ואז שתק,מביט בה במבט חודר.עיניו הכחולות ריצדו.היא חשה כאילו טובעת בתוכן.כשגם היא מביטה בו במבט שחדר לארבעת חדרי הלב שלו.
"אני אמות למענך,קייט.."אמר כשהוא מביט עמוק אל תוך עיניה.
"אל תדבר ככה.."ביקשה ממנו.
"אני רציני."אמר,"אין דבר שלא אעשה למענך.אני מוכן לקפוץ מתחת לגלגלים של רכבת.,ולחטוף כדור בשבילך."
עד כה חשב שרומנטיקה נועדה לרכרוכים.עד שלא חווה אהבה אמיתית,הוא לא היה מודע לכך,שגם ליבו עלול להשבר ולכאוב,כפי שלא כאב מעולם.כשמעייניה של קייט זלגו דמעות.
"היי,היי..למה הדמעות?"שאל,מוחה אותן באצבעו..
"אני מצטערת על מה שעשיתי לך קויון.."אמרה.."אתה עברת מדורי גיהנום בגללי.אפילו אישפזו אותך.."
"אישפזו אותי? במחלקה הסגורה?"שאל,מנסה להבין.."השתגעתי?"
"לא,לא במחלקה הפסיכיאטרית,קויון.במחלקת הלב."סיפרה לו.
"אל תגידי לי שעברתי גם התקף לב..זה כבר יותר מידיי.."אמר,משנה את התנוחה שלו.
"לא."אמרה,"לא עברת התקף לב. אבל,היו לך הפרעות קצב."
"הלב שלי נשבר, קייט.."אמר,בולע מעט רוק ומביט בה."הוא נשבר בגלל מה שעשיתי לך.זה עדיין כואב.זה כואב,קייט.אני לא ראוי לך."
קייט הביטה בו,מנסה להבין לאן הולכת השיחה הזו.
מספר רגעים מאוחר יותר,הוא קם מהמיטה,לכיוון חדר האמבטיה.
קייט שכבה במיטה,כשלפתע היא שומעת את זרם המיים.
היא הוסיפה לשכב במיטה,חושבת עליו.על כל מה שהיא מרגישה כלפיו.דמעות הציפו את עיניה.בשעה שקויון מתקלח.המיים זורמים על גופו החטוב..כשדבר אחד היה בראשו כרגע.מה עליו לעשות בכדי לפצות את קייט על כל מה שגרם לה.הוא הרגיש כמו אידיוט חסר אחריות.
בשעה שאנדי,שבה הבייתה.
קייט כבר הספיקה להתלבש,כשבדרכה ניתקלה באנדי.
עכשיו..זה עומד להיות,לא נעים.קייט ביקשה את סליחתה,ויצאה מהדירה נסערת.היא ידעה על אנדי,אך,אנדי..לא ידעה עלייה דבר.
כשיצא מהמקלחת,חיכתה לו אנדי,עצבנית ונסערת..
"היי מתוקה שלי.."ניגש אלייה,עטוף במגבת החלק גופו התחתון.
אנדי נתנה בו מבט כעוס .
"אל תיקרא לי מתוקה,מנוול בוגדני שכמוך!"קראה,מחטיפה לו סטירה בפרצוף.
"אנדי!"קרא.הוא לא הבין מה קורה לה,תופס את הלחי שלו.
"בזמן שאני לא נמצאת אתה מארח כאן בחורות אחרות?!"קראה..
"זה לא מה שאת חושבת.."ניסה להרגיע אותה.
"המבט הרך והמיוסר שלך כבר לא עובד עליי.."היא אמרה,פגועה.
"תרגעי ותני לי להסביר לך.."אמר,מתלבש..כשהיא לוקחת את המזוודה ומתחילה לארוז.
"מה התירוץ שלך?..ואל תגיד לי שזו העוזרת.."קראה בעצבים.
"אוקיי.."נאנח,כשהיא מתיישבת.
"מי זו?"שאלה.."מי היתה הבחורה שיצאה מיכאן?"
"זו הייתה קייט.."החל לספר לה.
"שהיא..?"ציפתה להמשך..
"היא הבחורה מחיי הקודמים."סיפר.
"רגע אחד..אתה נשוי?"שאלה,מזועזעת.
"לא.."ענה.."היא הסיבה שעזבתי.שנסעתי לשדה התעופה.."
"למה?"שאלה.."גם היא מצאה אותך עם מישהי אחרת??"
"היא שברה לי את הלב,אנדי."אמר.
"אתה אוהב אותה?"שאלה,נושכת את שפתייה.
"אני אוהב אותה יותר משאי פעם אהבתי מישהי.היא החיים שלי.היא האויר שאני נושם.."אמר,במבט עצוב.
"אם כך,זה נגמר בנינו.."הבינה אנדי,עצובה.
"איין לי סיכוי איתה."נאנח.."אני לא ראוי לה."
" אבל,כואב לך בגללה.אני רואה בעיניים שלך שאתה סובל.."הפכה אנדי,עדינה פתאום.היא דיי,הבינה אותו.הוא מאוהב במישהי שלעולם לא ישיג.
זו אהבה אבודה.כן,יש גבול לכמות הכאב שיכול לספוג,לב של גבר.מאוחר יותר,כשאנדי כבר מסיימת לארוז את החפצים שלה..ישב קויון על הנדנדה,במרפסת,כשמבטו מושפל אל הארץ.ראשו היה מוצף מחשבות.
קייט ישבה בסלון שלה,חושבת על הלילה שבילתה עימו,כשלפתע, התקבלה הודעת טקסט על צג המכשיר הסלולרי שלה.
"הגוף שלי כואב מגעגועים למגע שלך…."אמרה ההודעה.בתוספת ציור של ורד.קייט אחזה בפלאפון שלה.היא הביטה בצג,מחייכת לעצמה.היא חשבה..האם תכתוב לו מה היא מרגישה או..תסמס לו.
"לא."חשבה לעצמה,"עדיף שאומר לו זאת בפנים."