סכין אורבת-הקדמה

אני גרה בכפר קטן בלונדון,לא הרחק מן העיר.
יצאתי בלילה בו הירח היה מלא מן הבקתה,ראיתי עיניים גדולות אדומות אורבות לי מן השיחים כשמימיני ראיתי את כלבי השמירה של הכפר במרחק שלא רחוק ממני.
חשבתי שהכל אבוד עד שהוא הגיע,זה היה צילו של דימיטרי,ראיתי אותו מתקרב לעברי באטיות.
הייתי לחוצה,מה כבר הייתי יכולה לעשות.
כשדימיטרי התקרב אליי יותר ויותר התחלתי להסמיק ואפילו להזיע.
כשהוא הגיע הוא עטף אותי בזרועותיו,הוא הסתכל לי בעיניים-בעיניים הכחולות שאי אפשר להפסיק להביט בהם,ואמר לי כל מה שיקרה לא יפריד בינינו אף פעם.
הוא הצמיד את שפתינו,יכולתי להרגיש את שפתיו הרכות בטעם דם.
זה קרה רק שלושים שניות,לא רציתי שזה יפסיק,זה היה הרגע שלו חיכיתי כבר הרבה זמן.
הוא היה ערפד-הוא היה הערפד שלי.