סיפור קצרצר – שיעמום אצל סבתא… ❤

שכבתי במיטה, בחושך. מלטפת את ביטני התפוחה. כל רגע אני עומדת ללדת… ״מאמי את רוצה לשתות?״ שמעתי את צעקתו של עומר מהמטבח. ״כן, מים״ צעקתי בחזרה. כעבור חצי דקה הוא היה בחדר עם כוס מים. ״תודה חיימשלי״ אמרתי והוא עזר לי לשבת, ושתיתי את המים. הוא התיישב לידי וליטף את ראשי, התינוק לא הפסיק לבעוט. ״הוא יהיה שחקן כדורגל…״ אמרתי בשקט וחייכתי. ״שחקן כדורגל?״ שאל בתמיהה והרים גבה. ״כן״ מלמלתי. תפסתי את ידו והנחתי על ביטני, לאחר שניה התינוק כבר בעט. ״חחח צודקת״׳ אמר והתחיל לצחוק. הסתכלתי עליו, איך מחיים כלכך קשים, שאבא מכה אמא, משתמש בי כבובת מין, חיי הפכו למאושרים. אני נשואה לאדם שאני אוהבת, עומדת ללדת את בני הבכור, החיים פשוט מושלמ… ״אחחחחחחח״ צרחתי והחזקתי חזק בביטני, בעוד דמעות זורמות מעיניי. ״חיימשלי?! את בסדר?״ שמעתי אל עומר שואל, אך לפני שהספקתי לענות שקעתי אל בור שחור…

התעוררתי, ביטני כאבה ברמות עצומות, למעשה כל גופי כאב. שמעתי כל מיני דיבורים, וקול בכי חלש. פקחתי את עיניי וראיתי את כל מישפחתי סביבי. הייתי שכובה על מיטה בבית החולים. ״ליז! את בסדר״ שמעתי את עומר והרגשתי ידיים מחבקות אותי, חייכתי. ״עומר… כואב לי״ מלמלתי והוא ביקש סליחה וחייך חיוך מתנצל. ״מה קרה?״ שאלתי והסתכלתי קדימה. נשימתי נעתקה. ״אהההההה״ צרחתי והתחלתי לבכות. ״חיימשלי מה קרה?״ שאל עומר בלחץ וניסה להרגיע אותי. ״הבטן… הבטן שלי נעלמה!״ צרחתי בהיסטריה מנסה לקום. אמא שלי הושיבה אותי ואמרה ״תרגעי, בכל בסדר״ וחייכה חיוך ענק. לאחר שניה בידיוק, ראיתי את דודה שלי מחזיקה תינוק קטן, עם פלומה שחורה על השיער, הייתי בהלם. חיוכי התרחב למימדים עצומים, והתחלתי לבכות מאושר. היא הביאה לי אותו והחזקתי אותו בין ידיי. אני לא מאמינה, אני אמא! ליטפתי את פניו הקטנות, העדינות והרכות. עומר התיישב בקצה המיטה לידי. אמא שלי הרימה אותו ועומר עזר לי להתיישב וישב לידי. הוא חיבק את כתפי בידו האחת ובידו השניה לקח את התינוק מאימי והניח אותו בידיי הקטנות והשבריריות. ״איך נקרא לו?״ הוא לחש באוזניי, למרות שידע את התשובה. חייכתי חיוך רחב ״אושר, על כך שאני כלכך מאושרת…״ לחשתי ונישקתי את ראשו בעדינות. עומר חיבק אותי ונשק לשפתיי.