סיפור קטן אהבה גדולה- פרק 1

12/08/2016 583 צפיות אין תגובות

פרק 1
כמו בכל יום התעוררתי בשבע בבוקר רק שהיום התעוררתי בשמחה
כל כך התרגשתי צחצחתי שיניים התלבשתי התאפרתי משהו בקטנה אודם, מסקרה, מייקאפ, קונסילר, סומק, איליינר, שמתי בושם ורצתי לאזור של הבנים לחדר של אח שלי.
איך שניכנסתי השמן הזה ישן אז ישר בלי לחשוב קפצתי עליו: "חיימשלי עאעאעא היום זה היום יאללה קום" כולי בהתרגשות רק רוצה כבר לגמור עם היום הזה עם סוף טוב.
"מה את רוצה קרציה?" דן העיף אותי והמשיך לישון,
בדרך כלל אני עוזבת אותו ושהתעורר לבד אבל הפעם חשבתי על משהו יותר יצירתי הלכתי למקלחת ומילאתי קערה עם מים הלכתי הייתי מעליו
"יש לך עוד 3…2…1…" הוא עוד לא פתח את העיניים ושפחתי עליו את כל הקערה "תהלללללל תתחילי לברוח למה אני לא יודע מה אני יעשה לך" אימלה :\
"אופסי" …
התחלתי לרוץ בכל הפנימיה ודן אחרי צרחתי וצחקתי באותו זמן עד שהגעתי לדשא הוא תפס אותי והפיל אותי רבנו צחקנו ולא שמנו לב שאנחנו כבר מאחרים ואין מצב שאנחנו מאחרים כאילו חיכינו ליום הזה ארבע שנים.
"דןןן" אמרתי כולי לחוצה.
"מה קרה יא לחץ!" הוא אמר בקול הערסי הזה שלו,
"אנחנו מאחרים" הוא היסתכל מה השעה,
"פאקק יאללה חייבים ללכת לכי תביאי את האישורים אני את המזוודות ונצא מהמקום המזדיין הזה כבר".
בדיוק שיצאנו מהשער המונית הגיע נתנו לנתן השומר את האישורים הוא היסתכל עליהם ואז היסתכל עלינו לא הבנתי מה הוא רוצה עוד שניה בוכה לי זה ולא מתאים לו.
"טוב מה אתה רוצה?" דן שאל עצבני כפרה עליו חיימשלי זה בדיוק מה שבאתי להגיד חייכתי…
אני ודן היסתכלנו עליו עם פנים לא מבינות היה דקה שתיקה.
"אלה סעמקק אני יתגעגע עליכם" הוא פתאום אמר חחח צחקתי אין על נתן!!!
"אין על האחים אהרון" דן קטע אותו.
"יאללה אחי נדבר למה אנחנו חייבים ללכת."
הוא פתח לנו את השער נכנסנו למונית ויצאנו לדרך כי יש לנו שעתים וחצי נסיעה!
רוב הנסיעה ישנתי, אז היא עברה מהר.
שהגענו דן העיר אותי, ירדנו מהאוטו לקחנו את המזוודות ושילמנו לנהג בדיוק שהמונית נסעה היה לי טלפון.
לין אהובתי היחידה, חחחח חולה על הילדה הזאת אני לא מאמינה שניפרדנו אנחנו החברות הכי טובות כבר ארבע שנים.
"הלו" עשיתי את עצמי לא מזהה את המספר.
"מה הלו כבר שחכת אותי יא חרא" צחקתי,
אוףףף אני מתגעגעת אליה ועוד לא עבר יום.
"חחחח חיימשלייי איך אני ישכח אותך"
"יופי" היא ענתה.
"הגעתם כבר?" היא שאלה,
"כן ברוך השם עברנו את הנסיעה הזאת" עניתי.
"רק שעכשיו נישאר החלק הקשה" אמרתי מיואשת…
"את מתכוונת לדבר עוד הרבה זמן" דן זירז אותי,
"דקה" אמרתי לו.
"טוב דן כבר עצבני אששש אז אני ידבר איתך יותר מאוחר" אמרתי לה
"יאוו דן אימלה תמסרי לו ביי ושישאר חתיך כמו שהוא." חחחח צחקתי,
זאתי כבר ארבע שנים מאוהבת בו! אמרתי לדן בקול שתשמע שאמרתי לו.
"לא נוו סתומה זה היה בצחוק נוו איזה פדיחה" חחח…
" מה אכפת לך זה לא שתיראי אותו מחר."
" טוב אני חייב ללכת יאללה בייי אהובתי"
"ביי חיימשלי"
ניתקתי והלכתי לדן שכבר היה עצבני ולא ידעתי עם זה בגללי או שהוא מתרגש,
"יאללה"
עמדנו מול הדלת ולא העזנו לפתוח לא היינו פה ארבע שנים דן צילצל בפעמון ו….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך