סיפור ערסים , ליאן ודור פרק 1

פרק 1:
התעורתי בהתרגשות , כיתה י' בצפר חדשים ילדים חדשים מקווה שאהבה לא תהיה , כן טראומה טראומה …
התלבשתי , שמתי ג'ינס ארוך תכלת וחולצת בטן לבנה , התאפרתי ויצאתי , הגעתי לתיכון החדש הגעתי לכיתה שלי
הסתכלתי על הכיתה בשביל לראות בכלליות מי יהיה איתי בשלוש שנים הבאות, אני מקווה שיהיה בסדר..
מישהי אמרה לי : " שלום אני לי "
עניתי : "ליאן "
התיישבנו אחת ליד השניה.
יצאתי החוצה לשירותים עמדו 3 בנים ודיברו הם הסתכלו עליי ולחשו משו
המשכתי ללכת ואחד מהם אמר : "איבדת את הדרך נשמה ? "
התעלמתי , לא אוהבת ערסים המשכתי ללכת

מנקודת המבט של דור

עברה איזה מישי כוסית אש
"הייתי עושה אותה " אמרתי לליאור
"הייתי דופק אותה אם לא היית לי חברה" הוא ענה
"איבדת את הדרך נשמה? " אמרתי לה
היא התעלמה הזונה
טוב גם ככה גמדה קטינה חשבתי לעצמי
"פאק יבשה אותך הילדה" אמר עברי
"שתוק שתוק יהומו " אמרתי לו
והמשכנו לעמוד שם ליד השירותים של הבנות לראות את כל הכוסיות שעוברות.

מנקודת המבט של ליאן

יצאתי מהשרותים והם עדיין עמדו שם מי שדיבר איתי דפק בי מבט ואמר:"כפרעלייך תעני "
התעלמתי – לא אוהבת ערסים, משחקים בבנות יותר מדי ולי יש טראומה..
"מייבשת אותך דור " שמעתי מישהו אומר לו
היה צלצול – הלכתי לכיתה ואיבדתי את הדרך כי בכל זאת התיכון הזה ענקקק!
הייתי ליד החדר של המזכירה ופתאום ראיתי את דור, הוא התקרב אלי ושאל:"מה הקטע שלך, למה את לא עונה?"
התעלמתי, אז הוא התקרב אלי והזיז אותי לקיר ואמר:"ממני לא מתעלמים!" הוא התקרב אלי יותר ויותר כשפתאום המזכירה אמרה:" דור, מה אתה עושה? עוד פעם אתה והשטויות שלך?"
הוא עזב אותי דחפתי אותו אחורה והלכתי. שאלתי את המזכירה:" איפה כיתה י'2?" שמעתי אותו ממלמל:"שוב נפלתי על קטינה?"
התעלמתי – שוב..
והמזכירה ענתה לי:" בהמשך המסדרון שמאלה". נכנסזתי לכיתה המורה רשמה לי איחור אבל למזלי היא לא הוציאה אותי.. – ככה לא אראה שוב את הדור הזה או איך שלא קוראים לו.
התיישבתי ליד לי והיא שאלה אותי למה איחרתי.
אמרתי:" בגלל איזה מפגר אחד – דור.."
" במקרה ישלו מוהק? והוא שחום ? "
"כן למה ?"
"הוא מסתובב עם מישהו גם שחום עם עגיל וורוד בגבה וגם מוהק?"
"ניראלי למה?" עניתי
"הזה עם העגיל בגבה חבר שלי ודור זה החבר הכי טוב שלו"
הייתי בהלם…