סיפור ערסים / אהבה~ 3 מילים אחרונות ~ פרק 21
" עידן דיין " אמר וחייך
רגע רגע דיין ?
……………………………..
" אתה במקרה אח…"
" כן של אריאל דיין " קטע אותי .
" אהאה אוקיי ….תודה, אבל אני יכולה להסתדר בעצמי " אמרתי לו , חוזרת חזרה למנעול שעדיין לא רוצה להיפתח בסוף אני אשבור את כול הלוקר !.מה שחסר לי עכשיו זה להתחבר עם אח של החמור הזה.
" בואי תביא אני יעזור לך " אמר ושם את ידו על ידי שהונחה על המנעול ומיד עזבתי והוא מיד פתח את הלוקר הבטתי בו בשוק , איך ..?
" אממ תודה " אמרתי והלחיים הסתומות שלי התחילו להסמיק , מהר הסטתי את ראשי מעידן לכיוון אחר של המסדרון .
" את יפה שאת עגבנייה " אמר וצחקתי
" ואוו תודה " אמרתי לו בציניות ובאתי ללכת אך הוא אחז בי וסובב אותי חזרה אליו, הוא לא מרפה הא?
" יש מסיבה היום ותהיתי אם תרצי להתלוות אליי …."
" מדיסון " השלמתי אותו והוא חייך .
" מדיסון תרצי לבוא איתי? " שאל
" אני אשמח אבל אני לא ממש מתה על מסיבות " אמרתי והוא התקרב אליי
" גם אני לא …" לחש לי באוזן .
" יופי אז למה הצעת לי ?" שאלתי מבולבלת .
" כי זה מסיבה של חבר מאוד טוב שלי ולא רציתי לבוא לבד וטוב … לא יודע חשבתי .."
" אני אבוא " קטעתי אותו והוא חייך חיוך מבסוט שגרם לבטן שלי הרגשה מוזרה , זה מעצבן שהוא ואריאל אחים , הם נראים ממש דומים .
" אה והנה הכתובת שלי " הוספתי ורשמתי לו במהירות על פתק קטן את המספר והכתובת , הוא לקח את זה ממני .
" תודה , טוב אני יאסוף אותך בערב " אמר וחייכתי אליו חיוך אחרון והלכתי חזרה לכיתה .
~
" גברת צעירה את לא חושבת שאת קצת עוברת את הגבולות ?" שאלה המורה העוץ לי גוץ לי הזאת כשנכנסתי לכיתה והתיישבתי חזרה ליד ליאן שמיד התחילה עם השאלות .
" לא….לא ממש " עניתי חזרה למורה , נכון הייתי חוצפנית אבל היי אף אחד לא מעצבן אותי שאני עייפה .. למה זה לא יגמר טוב .
" את חושבת שאת יכולה לעשות מה שבאלך פה ? לישון , לאחר , לא להכין שיעורים , להתחצף " צעקה המורה וואי שתרגיע ומהר .
" שששש…. דיי חלאס תרגיעי ותמשיכי השיעור שלך כבר !! יאללה מה נתפסת עליי ?" שאלתי בכעס .
" חוצפנית !! לכי למנהלת !!" צעקה עליי המורה והצביעה לעבר הדלת .
" טוב אבל אני אומרת לה שזה באשמתך " אמרתי
" החוצה עכשיו " צעקה שוב ומיד מיהרתי
לדלת
" הרסת לי את האוזניים את " צעקתי לה ויצאתי לגמרי מהכיתה לכיוון משרד המנהל .
~
" המנהלת עכשיו בישיבה , אני מבקשת שתצאי בחוץ " אמרה המזכירה .
"אבל …המורה אמרה לי שאני צריכה ללכת אליו " אמרתי
" אז תחכי מחוץ למשרד , תודה גברת בר לב " אמרה
" גברת בתחת שלך " אמרתי ויצאתי מהמשרד והתיישבתי על אחד הכיסאות במסדרון .
" לא יפה… עוד פעם .? ילדה רעה " שמעתי את קולו של אריאל … הבטתי בו הולך ומתקרב אליי .
" אה ומה אתה עושה פה ?" שאלתי מעוצבנת , הוא תמיד חייב להיות איפה שאני נמצאת .????אלוהים שונא אותי .
" מחכה לפיית השניים " אמר וגלגלתי עיניים והוא התיישב לידי .
" אל תדאגי גם אני לא מאושר להיות פה … איתך " במילה אחרונה הוא הסתכל עליי כאילו הסתכל על זבל .
" מתי תקשיב לי אריאל ?" נאנחתי
" לא מוכן להקשיב לך , לא לגבי הנשיקה ולא לגבי העמית הזה שהיה חצי עירום בחדר שלך " אמר וגלגלתי עיניים .
" הוא היה שיכור בדיוק כמוך , רק ניסיתי לעזור לו " אמרתי והוא הוציא גיחוך .
" מה שתגידי , את לא מעניינת אותי בשיט מדיסון בשיט " אמר והדגיש כול מילה ומילה , לא נפגעתי, אני מכירה טיפוסים כמוהו .
" אותו הדבר לגביך " אמרתי ברוגע וזה עיצבן אותו , שאתה עצבני על מישהו והוא רגוע זה הכי מרגיז וזה בדיוק מה שאני מנסה לעשות לאריאל .
" יופי שמח לשמוע " אמר והרגל שלו קפצה ורעדה מתוך עצבנות .
" גם אני " אמרתי וחייכתי חיוך מזויף .
היה עכשיו שתיקה .שתיקה מביכה .
" נו נמאס לך כבר ?" שאל בתקיפות
" ממה ?" שאלתי
" מלנסות שאני יקשיב לך ? מלנסות להילחם עליי ?" שאל וצחקתי
" אתה קצת מגזים חיימשלי למה לי להילחם עלייך ? אתה לא רוצה להקשיב אל תקשיב בעיה שלך !" אמרתי
" סבבה אם את ככה מוותרת על יפיוף כמוני , את תראי מה את מפסידה .." אמר כול כך בטוח בעצמו .
" תאמין לי שאני התעלפתי מרוב ההפסד הכבד שנפל עליי " אמרתי בציניות והוא רק היה עם פוקר פייס מעצבן .
" יאללה אין לי זין אלייך " אמר וקם מהכיסא .
" טוב לפחות נשאר לי את אח שלך " אמרתי והוא נעצר והסתובב חזרה אליי , הביט בי כאילו אמרתי לו שזכה בלוטו .
" אח שלי פה ??" שאל בשוק ובכעס
" כן …..עידן נכון ?" שאלתי ופניו נהיו עצבניות .
" כוס עמק !!!" צעק ובעט באחד הלוקרים ופשוט הלך .
לא ידעתי שזה עד כדי כך רע .
" מדיסון את יכולה להיכנס " אמרה המזכירה .
" תודה לאל " אמרתי ונכנסתי למשרד
" שלום חבובית " אמרתי למנהלת והתיישבתי בכיסא מחכה שתיתן לי את פסק הדין .
~ נקודת מבטו של אריאל ~
סעמקקק ערס מה הזיין הזה עושה פה ? למה הוא חזר לפה ??
הלכתי לי במסדרונות חזרה לכיתה
" אחי הקטן ! כמה זמן לא התראינו " שמעתי קול מאחורי , הסתובבתי וראיתי את עידן .
" למה חזרת לפה?" שאלתי בכעס והוא נעמד מולי עם חיוך שרק גורם לי לרצות להרוג אותו על המקום .
" התגעגעתי אלייך , זה לא מובן ?" שאל תמים ומחיוך
" לא אתה לא ! מה אתה רוצה חתיכת מזדיין ! תחזור חזרה ללונדון ותעזוב אותי ואת המשפחה בשקט !" צעקתי עליו ובאתי ללכת אך הוא אחז בכתפי בחוזקה
" אתה לא הבוס שלי לפי מה שאני יודע " הוא לחש באוזני .
" מה אתה רוצה ?" שאלתי כבר ידעתי מה . בגללו החיים שלי נהיו זבל !
" שתסבול , אבל ניראלי שגם ככה אתה כבר בכיוון " אמר בערמומיות .
" למה חזרת אל החיים שלי ? אתה אוהב לראות אותי סובל מאז שנולדתי חתיכת בן של זונה " צעקתי עליו והוא צחק .
" חח אתה באמת חושב שאתה מעליב אותי ? ערס מזויין קטן שלא מבין מהחיים שלו " אמר לי והמשיך לגחך .
" תשמע אני יודע שזה כבר לא מעניין אותך אבל אמרתי לך שזה לא באשמתי " אמרתי והוא צחק
" אויש ברור שזאת לא אשמתך … לאלא זאת לא אשמת אריאלוש , מה פתאום " אמר בציניות
" אבל אל תדאג אני באתי לפה למטרה אחת בלבד " אמר
" לגרום לי סבל הבנתי " אמרתי בכעס
" גם היא נכללת בתוך המטרה אבל אולי אתה מכיר מישהי בשם מדיסון " אמר ועיני נפתחו . לא.
" לא . שלא תעז להתקרב אליה !!" צעקתי
"אני לא צריך אישור " אמר
" היא לא אשמה במה שקרה ! אני מוכן שתגרום לי לסבול , אבל אל תגרום לה לסבול " אמרתי
" הוווו כנראה היא מאוד חשובה לך " אמר
" אם אתה תיגע בה אני אהרוג אותך עידן !! שלא תעז לגעת בה " אמרתי ונתת לו אגרוף בסנטר ומיד אחר כך בבטן .
הוא התקפל מכאבים והחזיר לי .
" היי מה זה אמור להיות ? עידן !! ואריאל !" צרחה המנהלת והפרידה בינינו .
" שום דבר " אמרתי בכעס והלכתי
" אריאל " צעקה המנהלת אחריי
" זדייני ממני " צעקתי לה והלכתי לשירותים .
הבטתי במראה והאף שלי דימם וכול השפה שלי הייתה מלאת דם שהמשיך לנזול והבטן שלי כאבה מהמכות.
הוצאתי מהר נייר וניסיתי לעצור את דימום.
" אחי הכול טוב ?" זה היה אמיר , הוא נכנס והביט בי .
" מה קרה ?" שאל והביא לי עוד נייר כדי לעצור את הדם .
" סתם הלכתי מכות עם איזה מניאק מזויין " אמרתי בין הכאבים שהציפו את כול גופי .
" מי זה?? אני מפרק אותו עכשיו " אמר ויצא אחרי חזרה לתוך המסדרון הריק .
" סתם אחד " אמרתי והלכנו למזכירות .
" מה קרה ?" שאלה המזכירה שראתה אותי וקמה אליי , אחזה בכתפי אך ניערתי את הכתף שתעזוב .
" אני בסדר , אפשר קרח ?" שאלתי והיא מיד הלכה למקרר והוציאה קוביות קרח ושמה בתוך שקית ניילון ונתנה לי .
" בוא שב , נתקשר להורים שלך " אמרה המזכירה והתחילה לחייג את המספר , אמיר בינתיים התיישב לידי .
" מה קרה אחי אתה יכול לספר לי " אמר והביט בי במבט רציני , נאנחתי ולבסוף אמרתי .
" אחי הגדול חזר " אמרתי והוא שתק , כי הוא ידע את הסיפור , סיפור שאינו נגמר טוב .
תגובות (1)
מושלםםם תמשיכייי