LATENT STAR – הקדמה.

"תבטל"
"מה?"
"שמעת אותי, תבטל את סיבוב ההופעות."
"שיין על מה אתה מדבר?"
אני נאנח ומביט במנהל האישי שלי מלמעלה. זה לא שכריס נמוך, זה שאני פשוט ממש גבוה..
"כריס אנחנו דיברנו על זה, אני לא מתכוון לפספס את השנה האחרונה שלי בתיכון" אני אומר לו.
עכשיו היה תורו להיאנח, "מה זה משנה לך? שנתיים שאתה לומד בבית, מה זה כלכך שונה?" הוא שואל.
"זה שונה.. זה פאקינג השנה האחרונה" אני אומר ומחייך לעצמי.
"חוץ מזה, אני לא הייתי בתיכון אף פעם. איזה נער מתבגר לא היה בתיכון?"
וויתרתי על הלמידה בתיכון בגלל הקריירה, אין מצב שאני מוותר על השנה האחרונה שנשארה לי. אני לגמרי הולך לנצל אותה.
"שיין אתה בשיא הקרירה שלך, כל העולם מכיר אותך, אתה אליל הבנות. אתה באמת רוצה להרוס את כל התהילה שלך בגלל ש'זאת השנה האחרונה שלך בתיכון?'" הוא שואל.
"אני לא אהרוס אותה, רק אסיים את התיכון כמו בנאדם נורמלי" אני אומר.
"אם תעלם לשנה, הקריירה שלך תקרוס." הוא מבהיר.
"תגיד..נגיד..שאני עובד על אלבום חדש.."
"אוקיי.." כריס מביט בי במבט שמורה לי להמשיך.
אני מנסה לחשוב על רעיון משכנע.
"אני אלמד בתיכון רגיל, תוך כדי אני אעבוד על אלבום חדש עם שירים חדשים, ומיד אחריי שאני מסיים, אני מבטיח שהסיבוב הופעות יהיה אדיר!" אני אומר.
"אוקיי, אבל אתה לא יכול סתם ככה להופיע בתיכון אקראי, הרכילויות יחגגו"
"אני יכול להתחפש"
"מה?"
"להתחפש"
"שיין. תסביר את עצמך."
"זוכר שהמעריצים בלונדון עקבו אחרינו, ושמתם עליי סוודר ענק ונעליים מוזרות עם משקפיים מצחיקים" אני אומר וצוחק כשאני נזכר איך ברחנו מעדר הבנות שרצו אחריי.
"כן..כן זה יכול לעבוד" הוא צוחק גם.
"מעולה, אז סגרנו." אני מחייך.
"רגע, אתה לא יכול ללכת לתיכון ולגור עם ההורים שלך, אנשים מכירים את ההורים שלך." כריס אומר.
"סבתא שלי גרה במליבו, אני יכול לגור אצלה וללמוד שם" אני אומר.
"כן..כן.. גם אף אחד בחיים לא יעלה עלייך שם" הוא נראה מרוצה מהרעיון ואני נאנח לרווחה בחיוך.
"בדיוק" אני אומר.
"תתחיל לארוז אדון שיין מור, אתה טס למליבו"