שרה המפוזרת. ההקדמה+ הרשמה

ממליצה לשים את השיר הזה תוך כדי קריאה כי יהיה יותר מצחיק:

ציחצוח שיניים, מבטים לחלון והתלבשות מהירה יחד עם כמה שמיחות על הריצפה שהפריעו כל הזמן.
סיבוב נוסף שעשיתי בחדר ועוד נפילה מביכה בדיוק ליד המצלמה " אוף!" אמרתי וכיביתי את המצלמה ומיהרתי לסדר את התיק ולאכול כמו תמיד קורנפלקס בטעם דבש שבתוך כופסא שלא פתחו אותה, אני מאחרת. מסכנה פשוטה ומבאסת.
התחלתי לרוץ עם טוסט חם בפה וכוס חד-פעמית בידיי. " ביי, אמא!" אמרתי וכמעת נחנקתי מהטוסט החם שכמעת גמרתי " אוף!" עוד כמה שיעולים נוספים.
בום! התגלגלות במדרגות ובום! נפילה לכביש. כן, חיים קשים מאוד לילדה שכל החלב נישפך לה מהכוס שנקראה בדיוק כשאיש עסקים עבר לידי, צעקות קללות והריצה שלי הדבר הבא שזכרתי.
אוף אוף! איזה בססה כל יום! אוף אוף איזה בססה אני שונאת את היום כבר עכשיו!
זה קורה כל הזמן אי אפשר לחיות ככה! אי אפשר!
רצתי עדיין כולי מפוזרת והג'ינס שלי שכולם היו קרועים ולא בכוונה אלה הטעות שלי, שכולם חשבו שקניתי בחנות יוקרתית, אופסי…
חולצת הטריקו שלי מוקתמת בשוקולד יבש והשער שלי הזדקר לכל עבר והגומיה שלא הצליחה לאסוף חצי מהשער שלי כמעת נפלה " אוי לא! אוי! אני מאחרתתתתתתתתתתת!" צווחתי.
היום אני מסיימת כיתה! אי אפשר לאחר ליום שכזה ולא פלא שכתבו על הלוקר שלי:
" שרה המפוזרת" עם טושים כתומים וצהובים.
קיללתי והמשכתי לרוץ כשאני נתקלת בכל אחד לא פלא שכתבו עלי את המשפט הזה.
בום! התחרפנתי: למה? למה אני כזאת? למה אני כזאת מפוזרת ולמה המחברות הכתומות שלי… בחורצ'יק חתיך אסף את כל המחברות הכתומות שנפלו לי מהתיק וחייך אלי : " סליחה, אני רוברט תיקראי לי רוב…"