רוצה לחיות חיים נורמלים פרק 2

אוקי מה שהיה בפרק 1 והקדמה קוראים לי נטלי אני בת 18 יש לי אחים חורגים וגם הורים חורגים פשוט חיים גרועים אני לא יודעת איפה כל המשפחה האמיתית שלי טוב אז המשך!
פרק 2
הורים קראו לי לבוא הלכתי עליהם והם אמרו שאני צריכה להכין אוכל כי באים אורכים וגם לסדר את הבית יפה ונקי מאוד ואמרתי אוקי ושאת גומרת את הכל ללכת לקנות דברים זאת הרשימה וזה הכסף אוקי עניתי ואמרו שאני יכולה ללכת ואמרתי אוקי והלכתי לסדר את הכל והורים וגם האחיות הלכו לראות סרטים ואחר כך לים ואחר כך לטייל ואני נשארת בבית מבאס מאוד כאילו אני אוויר כמו סינדרלה סידרתי את הבית ואז באמצע שמעתי צילצול בדלת ופתחתי וראיתי חמישה בנים והם אמרו היי היי עניתי ואמרתי מה אתם צריכים פשוט יש לי הרבה עבודה ואמרו אנחנו השכנים החדשים שלך אה עניתי ואמרו טוב ביי חכו את מוכרים לי מאפשו באמת מאיפה אה אני יודעת את וואן דיירקשן נכון ענו ואיך קוראים לכם לי זאין לי ארי ולי לואי ולי ליאם ונייל נייל את יודע אתה מוכר לי מאפשו חוץ מהלקה אוקי אמר
נקודת מבט של נייל:
וואו היא דומה לאחותי שנעלמה וואו והיא אמר את מוכר לי מאפשו חוץ מהלהקה ואמרתי אוקי חזרה לסיפור . ואז אמרתי קוראים לי נטלי שחכתי לאומר ואתה יודע היה לי אח שקראו לו נייל אבל אני עדיין לא מוצאת אותו טוב לא משנה ביי והלכתי לסדר את הבית וסימתי הלכתי לקנות דברים ולי קניתי כמה דברים בקבקוק אחד וכמה דברים לאכול אבל לא הרבה ממש קצת שלא יחשדו שקניתי משהו לעצמי ושגמרתי את הכל סידרתי למקום ואז כתבתי לכל המשפחה החורגת פתק בטלפון ובו רשמתי עשיתי את הכל מה לעשות חוץ מזה ואז הם ענו תעזבי את הבית וזהו אוקי ואמרתי אוקי הלכתי לארוז ושמעתי את כל הבגדים שלי שמיכה כרית אוכל שקניתי ואת הכל הכסף שאני מחביאה ואת היומן את הטלפון וכל מה ששלי ולבשתי נעלים סגורות ומעיל כי חורף ולקחתי מטריה פשוט את כל מה ששלי כלל מחשב ויצאתי ולקחתי מפתחות של הבית שהם הביאו לי ויצאתי ונעלתי את הבית וחיפשתי מקום לשבת שלא רטוב ולא יורד גשם בכלל ונרדמתי אחרי כמה זמן שמעתי דיבורים של אנשים וקמתי ושאלתי איפה אני ואמרו היי אנחנו השכנים שפגשת ואמרתי אוקי טוב אני צריכה ללכת ביי ורציתי ללכת ואז אחד מהם תפס את יד ואמר לא את לא הולכת לבחוץ בכלל אני כן אני צריכה למצוא את המשפחה האמיתית שלי למה נייל אח שלך לא נכון זה לא הוא הוא היה מחפש אותי לבדוק שאני מאושרת די עזבו אותי ובכיתי ונייל אמר אני אח שלך באמיתי תאמיני לי בבקשה זה תמונה שהוא היה בן 11 רואים זה לא הוא זה כן יש לי בידיוק אותה תמונה אבל איפה כל המשפחה איפו רוצה לרואת אותם נלך מחר לראות אוקי עניתי