פתיל קצר ולב טוב דניאל שפירא

פתיל קצר
עוברת את הכביש
פתיל קצר
עוברת את הסופרמרקט
פתיל קצר
יורדת במדרון ומחליקה
מאבדת את שיווי משקלה ומועדת,
משתטחת על האספלט הרותח ובוכה.

לב טוב דניאל שפירא
שמע שנפלה ומיהר
לב טוב דניאל שפירא
הביא ממחטה נקייה
והושיט לפתיל קצר שתקנח את אפה.
לדמעות הוא הביא טישו מסין הרחוקה.

פתיל קצר
לא ממש מבינה מה הוא עושה פה פתאום
היא לא רק פתיל קצר, היא גם קופסה שחורה בלי כלום.
גם לב בלי חספוסים ואין לה טאקט בכלל. לא נורא
לב טוב דניאל שפירא לא מסתכל על הדברים הקטנים,
יש לו כבוד לפתיל קצר וגם חיבה עזה, נו מילא…

לב טוב דניאל שפירא
מסייע לפתיל קצר ללכת לקופ"ח.
לב טוב דניאל שפירא
רצה להיכנס איתה מאחורי הווילון,
עד שפתיל קצר עשתה צקצוקים בלשון והזיזה ראשה והזיזה את הווילון, משאירה את לב טוב דניאל שפירא בחוץ.

אחות חלוק לבן
רחל לוקחת לפתיל קצר את הרגל
פתיל קצר
צועקת על אחות חלוק לבן רחל, אחות
חלוק לבן רחל צועקת על לב טוב דניאל שפירא שבחוץ.
לב טוב דניאל שפירא
מגמגם מילות סליחה בשמה
של פתיל קצר, אשר צועקת גם על לב טוב דניאל שפירא.

אחרי שעות הרבה וסבלנות ממש מעט, לב טוב דניאל
שפירא נותן כתף עם רגש של חמלה וגם חיבה לרוב,
לפתיל קצר אשר צולעת על רגלה שבלי הגבס.
פתיל קצר מגדפת גידופים ומאחלת רוע אכזרי
לכל עובר ושב ולאחות חלוק לבן רחל וגם ללב
טוב דניאל שפירא. ולרגל ולגבס הלבן הצח.

פתיל קצר
עוברת את הכביש גם הוא.
פתיל קצר
עוברת את הסופרמרקט גם הוא.
פתיל קצר ולב טוב דניאל שפירא הגיעו למחוז חפצה.
יש גרם מדרגות גבוה ויש עוד אחריו, ולב טוב דניאל שפירא מעמיס את פתיל קצר בגידופיה בשתי זרועותיו,
ומטפס את כל המדרגות למעלה מתנשם ומתנשף.

לב טוב דניאל שפירא
באפיסת כוחות מוחלטת מניח את פתיל קצר על גבי המיטה בסלון, שבבית הוריה המבוגרים.
פתיל קצר צורחת כשבאים הוריה, אבא פתיל קצר מנחם, אימא פתיל ארוך מידי שושנה. "למה" ו"כמה" ו"שמה" ו"למה…"
פתיל קצר צווחת וגונחת וקודחת ורותחת אבל לא סולחת.

לב טוב דניאל שפירא
מופנם ערירי ויגע, נשכח מכל לב.
לב טוב דניאל שפירא
מסתובב ללכת משם ויוצא וסוגר ויורד במדרגות. אבא פתיל קצר מנחם שואג ומנשק. אימא פתיל ארוך מידי שושנה בוכה ומיללת ורוקעת ברגל ימין.

פתיל קצר
פתאום רואה שאין לב טוב דניאל שפירא בבית. פתיל קצר קמה מהספה ואוחזת בארון המטבח, מגיעה עד אדן החלון ומציצה. שם ברחוב לב טוב דניאל שפירא רוצה לחצות את הכביש. בכוחותיה יש מאין היא מניפה ידה.

"תודה" היא צועקת. "תודה".
לב טוב דניאל שפירא אינו יכול לסגור את הפה. כשסוגר שואל "מה?"
"תודה" עונה פתיל קצר ומוסיפה "אתה חירש או מה?"
לב טוב דניאל שפירא מהנהן בראשו לחיוב ובוכה. מעולם לא היה מאושר יותר מעכשיו בזה הרגע. הוא מנפנף בידו לפתיל קצר ומחייך והולך לדרכו מסומם מחיבה יתרה.

___________ סוף ________