פראחה בעיר הגדולה-פרק 7 :)

~פרק 7~
"אני מזכירה לך היומן שלי נראה כמו מחברת רגילה!" אמרתי.
"אל תדאגי אני ימצא אותו!" אמר יוני וגיחח פתח את הדלת ואמר "הולכים לאכול?".
יוני לא דיבר איתי כול הארוחה. אפילו באמצע הוא קם , הלך לדליה, הביא לה את הארוחה שלו,חצי מלאה והלך.
סיימתי לאכול. שטפתי את הצלחת והנחתי את המגש בעמנדה ואת הצלחת בעמדה.
מיד הלכתי לדליה.
"מה יוני רצה ממך?" אמרתי בקול תקיף ומהיר.
"כלום הוא לא מרגיש טוב וביקר לשמור את הארוחה למאוחר יותר" אמרה דלי.
"אהה זהו?".
"כן".
"טוב"
"אהה רגע!".
"מה?".
"הוא רשם משהו עם האוכל, תראי" אמרה דליה והגישה לי את הארוחה שלו.
על הצלחת היה רשום יפה ומסודר ,באופן מפחיד טיפה, "ב10 בלילה בעץ הדובדבנים".
"טוב" אמרתי וחייכתי לדליה "תודה".
"אני רק מסכירה לך שאסור לצאת עם ילדים בבית הספר". אמרה דליה והרסה לי את מצב הרוח.
יוני לא היה בחדר,מזל.
החלפתי לפיג'מה ונשכבתי לישון. כשהתעוררתי שמעתי את יוני משתעל ואת הרופאה אומרת ליוני:
"אסור לך לצאת מהמיטה שומע?".
"כן" אמר יוני בחצי שיעול.
"אני הולכת להביא לך תה אבל אני מזכיר הלך שאתה חולה גם בשפעת וגם במחלת הנשיקה! אז לא לנשק אף אחת!" אמרה הרופאה והסתכלה עלי בחצי מבט. שוב נהייתי מצוברחת.
"חמודה השותפה שלך" אמרה הרופאה.
"כן..מתוקה מאין ראיתי!" אמר יוני וחייך.
"הופה!" אמרה הרופאה "מישהו מאוהב!".
"כן אבל אל תספרי לאף אחד!" אמרה יוני. הסמקתי.
"טוב!" אמר ההרופאה ויצאה להביא את התה.
יוני ירד לכיווני וישב על המיטה שלי. הוא קורא חלש בשמי.
"שובל..שובל." אמר יוני "קומי נסיכה שלי".
הסמקתי אבל הוא לא שם לב.
"אני כול כך רוצה לתת לך נשיקה עכשיו כמו בכול מוקר אבל אני מפחד שתדבקי" אמר יוני שפחות או יותר דיבר אל עצמו. יוני הלך חזרה למיטתו.
"חזרתי!" אמרה הרופאה כשבידה היו שתי כוסות תה עם כמה בסקוויטים בצדדים "תעיר את השותפה שלך ותשתו תה".
יוני "העיר" אותי ושתינו תה על השטיח העגול והאדום באמצע החדר.