פראחה בעיר הגדולה-פרק 6 :)

~פרק 6~
טוב כול היום היה רגיל לחלוטין.
~~סיום הלימודים~~
"היי כפרע" אמרה עדן.
"היי חיימ'" אמרתי.
"איפה שיראל ומעיין?" שאלתי.
"שיראל באנגליה.. אייככ.. ומעיין התאהבה באיזה ילד חדש והיא יצאה איתו לדייט" אמרה עדן.
"אז אנחנו לבד ההפסקה הזאת".
"כן, רק שתינו"
"כן.."
"כן…"
"טוב.."
"שנלך לחדר שלי?"
"יאללה".
~~בחדר שלי ושל יוני~~
"בום" התנגשה הדלת בקיר כשעדן נכנסה.
"פששש! אפילו שינוי קטן אין פה!" אמרה עדן.
יוני לא הכי הבין אותה.
עדן קפצה על המיטה שלי. "יא אללהה!" אמרה עדן.
יוני הביט בה במבט מוזר כאילו אף פעם לא שמע "ערסית".
"ארוחת הצהריים תוגש עוד חצי שעה" הודיעה הקריזה.
"טוב הלכתי להתארגן" אמרה עדן יצא וסגרה את הדלת.
נשכבתי על המיטה עם הראש לתקרה.
יוני עמד מצדי והסתכל עלי שהפנים שלו מול שלי והשיער שלו נופל .
"ממה?" אמרתי.
"את כזאת מזויפת!" אמר יוני.
"מזוייפת? חחחחחח הייתה מת!" אמרתי. יוני הסתכל עלי טיפה עצוב "מת זאת בדיחה!" צחקתי.
"כן? עם את לא מזוייפת למה את מדברת איתי ורושמת ביומן אחרת לגמרי?" שאל יוני.
"אתה..קראת..לי..את..היומן?!?!?!?!" שאלתי באיטיות.
"לא" אמר יוני וחייך.
"אז למה את המחייך?"
"סתם".
"סתם?"
סתם!"
"לא מאמינה!" אמרתי.
"טוב רק חבל" אמר יוני.
"חבל? למה?" אמרתי.
"כי אז יצטרך לקרוא אותו" אמר יוני. הוא התקרב לשולחן שלי.
"אתה לא תעז!" אמרתי שאני רצה ומפרידה בין השולחן ליוני.
יוני נתן לי חיבוק. הסמקתי. פתאום יוני מדגדג אותי ברמות מטורפות.
"אייפפ" אמרתי שאני מנסה לא לצחוק. נפלתי על הריצפה,קלות, יוני מעלי מדגדג אותי.
"די תפסיק!" אמרתי שאני מסמיקה מאוד מאוד.
"לא עד שאני לא קורא את היומן!".
"טוב!"
"מה טוב?"
"טוב אני יתן לך לקרוא אותו!".
"טוב נו?"
"תן לי לקום קודם!"
יוני עזר לי לקום, לקחתי את היומן ומהר מהר הכנסתי לתיק בית הספר שלי.