פראחה בעיר הגדולה-פרק 5 :)

~פרק 5~
מאתמול עוד ההרגשה שלו בלחי , נשארה אצלי ..
כן עבר יום..
אחח איך אני אוהבת אותו!
"בוקר טוב" אמרתי וקפצתי מהמיטה. יוני עדין ישן.
למזלי אנחנו לא במיטת קומותיים אלה מיטה באלכסון למיטה ככה שאני יכולה לראות כול מה שהוא עושה טוב חוץ מבלילה.
מיד הלכתי לשרותים אבל לפני שיצאתי ראיתי שהוא גמר את הממתקים ושיש לי חטיפים על השולחן.
הסתכלתי על הפתק שהיה גם על הצלופן.
' לשרון היקרה..
תודה רבה על קבלת הפנים הנחמדה..
וכן ראיתי שלא ישנת אתמול בצהריים..
את יודעת שאת מדברת מתוך שינה?
ואוו מה אני שומע.. לא ידעתי שככה את מרגישה לגבי זה..
יוני.'
'לגבי מה?' שאלתי את עצמי.
טוב רוגע לכי לשירותים תצחצחי שיניים תתרענני ותחזרי להתלבש אולי גם תעירי אותו? אבל הוא ישן כול כך מתוק .
"בוו" נשמע קול מאחורי. קפצתי במקום.
"חחחחע" אמר יוני "את צריכה לראות את עצמך!".
"מגעיל אחד!" אמרתי ליוני ודגדגתי אותו בבטן.
רצתי לשירותים ואחרי כול הסידורים חזרתי לחדר התלבשתי וסידרתי את התיק.
לקחתי את המחברת של שיעורי בית שלי ופתחתי דף לצייר בו רשמתי רק משפטים:
'אני מסתכלת עלייך, ומשתדלת לא לבכות…
מחזיקה את עצמי, גיבורה
מנסה לא להזכר בחוויות, כשאני מסתכלת בעינייך
מבפנים אני שבויה שלך..'
כמעט שכחתי להראות את עצמי.
אני בגובה 1.60 יש לי שיער באזור החזה, גלי ומטולטל בסוף, עם פוני לצד .
יש לי פרופיל מדהים, טוב ככה אמא ואבא אומרים.
ציירתי בדף חדש פרח ענקי ועוד כול מיני פרחים קטנים יותר בצד.
"את יודעת את מציירת מאוד יפה" אמר יוני שחזר מהשרותים.
"תודה" אמרתי וסגרתי את המחברת.
הסתכלתי על השעון וראיתי שיש עוד חצי שעה.
"טוב אנחנו הולכים לאכול ארוחת בוקר?" שאלתי את יוני.
"כן רק שניה אני מחליף את החולצה" אמר יוני והוריד את החולצה ופתח את הארון והוציא חולצת בית ספר.