פראחה בעיר הגדולה-פרק 2 :)

~פרק 2~
נכנסה המנהלת ואמרה "היום היום הראשון ללימודים! בכיתה ט' אחרי שעברתם פה שנתיים אני מקווה שאתם כבר מכירים את החוקים".
"כן המנהלת גריפין" אמרה כול הכיתה בפה אחד.
"ובכך מה אני רואה? יש פה ילד חדש!" אמרה המנהלת בהתלהבות "בוא והצג לכיתה אותך".
יוני קם וניגש למנהלת מייד, אבל איננו דיבר.
"זה בסדר אתה יכול לדבר הם לא יטרפו אותך" אמרתי וכול הכיתה עשתה קולות ופרצופים של חיות טורפות.
"קו..קור..קוראים לי יו..יוני.. אנני.. באתתי.. ממחחחחחווווללוון." אמר יוני מגמגם.
"היי יוני" אמרתי.
"היי יו..יוני" צחקה עליו כול הכיתה.
"זה לא יפה!" אמרה המנהלת ויוני השפיל מבטו "טוב יוני חזור למקומך אנחנו עוד נעשה היכרות".
יוני חזר למקום ושתק. הוא שתק כול השיעור ובהפסקה הוא לא רצה לצאת.
~צלצול~
חזרנו לכיתות לשיעור השלישי יוני עדין יושב בדיוק איך שהוא ישב לפני ההפסקה.
"אתה בסדר?" שאלתי אבל לשווא יוני לא ענה.
המורה נכנסה והיא יצאה לטפל במשהו אבל היא הייתה במסדרון וכול הכיתה הרעישה.
"שקט" אמר יוני.
"שקט" אמר שוב.
"הכול בסדר?" שאלתי אבל שוב לשווא יוני לא ענה.
הוא התקפל וידעתי שאני צריכה לעשות משהו לקחתי את היד שלו ויצאתי איתו החוצה.
"המורה אני לוקחת את יוני לשאוף אוויר" אמרתי למורה.
"טוב אבל תחזרו מהר!" אמרה המורה ואנחנו הלכנו.
מאחורי המעונות שיש בבית הספר שלי יש מגרש ענקי למקרה שתהיה רעידת אדמה.
בסוף המגרש יש עץ דובדבנים ורוד מאוד יפה, מתחתיו יש ספסל.
התיישבנו על הספסל.. אבל יוני לא דיבר.
"יוני?" שאלתי "אני חייבת לספר לך את זה" יוני לא ענה.
"אני בעוד חודש טסה לאנגליה ואני לא סיפרתי על זה לאף אחד" אמרתי.
יוני חייך אלי חיוך רחב מאוד.
"דסלקציה" אמר יוני.
"אהה הבנתי אותך" אמרתי וחייכתי אליו.
~צלצול~