על אהבה, סמים, ואלכוהול.. פרק 4

פרק 4:
ניכנסתי לחדר, "נואל? מה אתה עושה כאן?"
הוא ישב על המיטה שלי, ראשו בין ידיו, כל שערו פרוע וכתפיו רועדות, ניגשתי אליו והנחתי את ידי על כתפו, "נואל?"
הוא הרים את ראשו אליי, עיניו אדומות ופניו נפוחות מבכי, "נואל מה קרה? אתה מוכן להסביר לי?"
"עשיתי טעות אריה", אמר בעצב
"טעות? איזה טעות?"
"נתתי לך ללכת..", הוא נעמד מולי ושם את ידיו על מותני, דמעות זלגו מעינייו
זה לא קורה לי.. לא זה לא קורה
"נואל.." נאנחתי והשפלתי את ראשי, הוא הרים את סנטרי עם אצבעו, "תסתכלי עליי"
"למה?", שאלתי, "אני רוצה לזכור את פנייך הכי טוב שאני יכול"
היתרחקתי ממנו במעט,"נואל, לך הביתה, אמא שלך בוודאי כבר מודאגת", הוא קירב אותי אליו בחזרה, "אני אוהב אותך אריה סויר"
"נואל אני..", הוא הצמיד את פיו לפי, שפתיו היו רכות כמו ענן, הנחתי את ידיי על חזו, הוא פתח את פיו וכך גם אני, טעם של ריבת אוכמניות מתוקה, עונג הציף אותי.
הוא ניתק ממני, "אל תלכי אריה..", אמר והסיט קצוות שיער מפניי, "אני.. אני.. אני לא יכולה, כבר שלחתי לסמית' שאני מאשרת את המלגה.."
הוא דחף אותי מעליו, "מה יש לך נואל?!", שאלתי, מוכת הלם
"אני לא מאמין שאמרת לו כן!"
לחיי התלהטו, כעס ניצת בתוכי, "אתה רשמת אותי לדבר המזויון הזה ועכשיו אתה מאשים אותי?!",
הוא הסכלת עליי בפליאה,אכזבה, כאב ומה לא, דמעה ירדה לה לאט על לחיו, "איחוליי מיס סוייר", הוא חיכה את טון דיבורו של סמית' בעוקצנות ויצא מהחדר.