עולמות נפרדים-פרק 3:

משי הביטה בי במבט אילם והבנתי שטעיתי. תמיד הייתי חד אבחנה. ״על מה אתה מדבר?״ היא קטעה את מחשבותיי. הסתכלתי על משי במבט מפוחד, מנסה לסדר את המילים בראשי, תוך כדי כך שהיא מסתכלת עלי במבט שקצת הזכיר לי את של הרוצח הסדרתי שתפסו אתמול והראו בחדשות. ״אני מצטער״, נאנחתי-"יש לך עיניים כל כך טובות, הנחתי שבאת לגייס עזרה לעניים״. נקווה שהיא קנתה את זה. משי חייכה במתיקות ואמרה:״ טוב, נסלח לך הפעם. אתה לא תאמין.. אבל אני בעצמי- ענייה״. העמדתי פני מופתע. ״צר לי לשמוע..״. חששתי להציע שוב את עזרתי אז אילתרתי-״ אני בדיוק מחפש עוזרת, המשרה עם מגורים, את מעוניינת?״ אמרתי וחיכיתי בחוסר סבלנות מוחלט. אולי זה יותר טוב. הופתעתי לראות חיוך על פניה של משי, לא סתם חיוך. חיוך אורביט. כאילו והשוקולד שנמס לי מול העיניים הוקפא מחדש לצורת לב. ״ אני אשמח" . אמרה בנחישות. ״מתי אוכל להתחיל?״