סיפור סינדרלה קצת שונה…. פרק 1

נכון שתמיד חשבתם שסינדרלה חייבת להיות לא מקובלת וחנונית!!! אז זהו שלא בסיפור שלנו (שלי ושל אחותי הקטנה- בכיתה ב') סינדרלה היא בעצם נערה בת 17, יש לה שיער ארוך וחלק בצבע חום- דבש, עיניה בצבע חום בהיר שתאם לשיערה. קוראים לי כריס גאקני, אני נערה ממוצעת מבחינת לימודים ומקובלת בחברה יש לי אח תאום בשם בראד (יש תיאור בהמשך), אני רזה יחסית כיוון שאני אוהבת לשחק כדורגל מגיל 5 ועד היום אני מתאמנת בקבוצת בנות בתיכון שלנו. בזמן שאני לא נמצאת באימוני כדורגל אני מתאמנת עם המעודדות כיוון שאני גם מעודדת את קבוצת הפוטבול של התיכון שלנו. שמעתי את השעון המעורר מצפצף ומודיע על בוא הבוקר, הרמתי ראשי בבהלה מהשולחן שלי בחדר והבנתי שנרדמתי אתמול בזמן שלמדתי למבחן. זינקתי מהכיסא וכיביתי את השעון המעורר, הסתכלתי במערכת השעות ודחפתי לתיק שלי את כל הספרים הנחוצים לי, לקחתי את התיק של בגדי נבחרת הכדורגל של הבנות והכנסתי לשם גם את בגדי המעודדות. פתחתי את הארון והוצאתי חצאית מיני אדומה וחולצת טריקו לבנה חדשה שקניתי לפני שבוע בקניון. גרבתי גרביים לבנות עד הברך ונעלתי את נעלי הספורט שלי, סירקתי את שערי ותליתי את תיקי על כתפי , ירדתי למטה עם תיק בית הספר ותיק הכדורגל ואמרתי לכולם "בוקר טוב לכולם!!!!", ליד השולחן ישבו אמי אבי ואחי, בראד. הם ענו לי "בוקר טוב!!!" התיישבתי ליד בראד ולקחתי לעצמי טוסט, בראד סובב את פניי אליו בעזרת ידו בכוח והביט בפניי בדאגה "את לא ישנה מספיק עד מתי למדת אתמול?" משכתי בכתפיי ועניתי "אני בסדר פשוט יש היום את המבחן הגדול בפיזיקה". הוא נאנח וסיים לאכול, כשסיימתי לאכול בראד ואני נכנסנו למכונית שאנחנו חולקים, הוא הסיע אותנו לתיכון. הוא הפעיל את הרדיו והקשבנו לשירים קצביים ושרנו. כשהגענו בראד החנה את המכונית ויצאנו. לקחתי את תיקי ובראד צחק ולקח לי תיק אחד, את התיק עם ציוד הכדורגל, רציתי למחות אבל הוא אמר "אני האח התאום שלך תני לי לעזור לך ותשתקי" חייכתי ונכנסנו אל בית הספר. אני ובראד תאומים לא זהים בככל כי הוא עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, שחקן פוטבול , מה שכל בחורה חלמה עליו. נכנסנו לכיתת הפיסיקה והתיישבנו במקומותינו, חיכינו לצלצול ובינתיים למדנו יחדיו למבחן. שמענו את הצלצול והוצאנו קלמרים, בראד יושב לידי ככה שיכולנו להמשיך לדבר עד שהמורה נכנס לכיתה. "תלמידים, המבחן הוא למשך שעתיים וחצי על כל החומר של השנה הזאת, אז תשלפו עטים ולעבודה" הוא חילק את הדפים של המבחן והתחלתי לכתוב במרץ. לאחר שעתיים סיימתי את המבחן, הגשתי אותו והתיישבתי במקומי. הצצתי במבחן של בראד וראיתי שהוא נמצא בשאלה האחרונה, נשענתי לאחור ופתחתי את אחד מספרי הקריאה שיש לי לפעמים בתיק הכדורגל חיכיתי שיהיה צלצול ושכולם יסיימו את המבחן.