סיפור בניחוח אגדה – פרק 2

הטלפון של הבית צלצל ורעם באוזניהן של אחיותיי החורגות ואימי החורגת. אבי ניגש לענות במקומי. הוא אחז באפרכסת בחוזקה. הוא שמע מן הצד השני של הטלפון , את קולה של אימי.

" הלו? " ענה אבי בקול עמוק וחד, הוא חשש שהקול שלו יהיה צרוד.

" הלו? נווה , אני רוצה לדבר עם אביטל ביתי, אפשר לדבר איתה שנייה?" אמרה אימי בקול ענייני.

" אי אפשר לדבר איתה עכשיו, תעשי טובה לבת שלך ותתרחקי ממנה. הכי טוב שהיא לא תכיר אותך, היא סבלה מספיק מכדי שישקרו לה. " אמר אבי בניכור .

" למה אני לא יכולה לדבר איתה? התגעגעתי אליה כל כך. אני אבוא לבקר אותה . הלו? הלו? למה השיחה התנתקה?" אמרה אימי בפליאה לכך שהשיחה התנתקה באופן פתאומי.

" עם דיברת בטלפון , אם אפשר לדעת?" אימי החורגת הופיעה בפתח המטבח . היא הניחה את ידיה והביטה באבי במבט חמור סבר. אבי לא ידע מה לענות.

" סתם מישהי שניסתה לשאול שאלות לא קשורות . ניתקתי לה מיד ולא חכיתי יותר מדיי בשביל שהיא תנתק את השיחה. בואי נלך לישון , יקירתי." אמר אבי בקול רגוע והם הלכו למיטה שלו.

נשארתי בחדר שלי ובכיתי כל הלילה בניסיון למצוא סיבה למה אבי לא רצה לענות לשאלתי למה אימי נטשה אותי. ידי הימנית כאבה מאוד . לא הצלחתי להירדם כל הלילה. אבי הדליק את האור בחדרי וניגש לבדוק מה עובר עליי ומדוע לא הצלחתי להירדם. הוא התיישב על קצה המיטה וליטף את שערי קלות.

" מה קורה , מותק? למה את לא מצליחה לישון?" שאל אבי בחום ונשק במצחי . לא הפסקתי לבכות כי היד שלי כאבה לי מאוד.

" אני לא מבינה למה אתה לא רוצה לספר לי למה אימא שלי נטשה אותי , מה , היא התקשרה הביתה?" שאלתי בכאב. אבי ענה כי הוא לא רצה לחזור על נושא השיחה שוב.

" אמרתי לך לא לדבר על אימא שלך יותר, אימא עזבה וככה הייתה החלטתה. אני לא צריכה לבזבז את חייך במחשבות על למה היא נטשה אותך. את חייבת לשכוח אותה ומהר." אמר אבי בתוקף. שתקתי כי לא היה לי מה לומר.

" אבל.. למה? אבא , אני רוצה לדעת למה היא עזבה. למה אתה לא אומר לי את האמת?" שאלתי אותו בתסכול.

" ככה. אני לא רוצה שתסבלי. אימא שלך כבר לא מעניינת יותר והיא לא צריכה לעניין גם אותך. אני לא רוצה שתדעי למה היא נטשה אותך. אביטל , לכי לישון ונדבר יותר מאוחר." אמר אבי בתוקף והוא סיים את השיחה בעצבנות.

חזרתי לישון אך לא הבנתי למה אבי כל כך עצבני. חשבתי אולי שהשאלה שלי על אימא שלי הזכירה לו את מה שקרה לו עם אימא שלי כשעוד היה נשוי לה. אולי לא הייתי צריכה לשאול אותו את השאלה הזאת.

*

קמתי לבוקר יותר אופטימי , אבי הביא את ארוחת הבוקר לחדרי. אכלתי פרוסת לחם לצד יוגורט של תותים מתוק. הוא חייך אליי וליטף את שערי ברכות. העדפתי לא להזכיר לו את השאלה ששאלתי אותו.

" מה שלום הנסיכה היום? " שאל אבי בחום ומסר לי את כוס השוקו שהכין לי.

" שלומי היה יכול להיות יותר טוב, לאיזו נסיכה התכוונת?" שאלתי אותו שאלה קשה.

" הנסיכה שלי , למי את חושבת שהתכוונת חוץ ממך? את היא הנסיכה שהתכוונתי אליה. שלומך יהיה טוב אם כל יום תנוחי ורגלך תבריא במהרה." אמר אבי ונשק לי בלחי .

" טוב אני בשבילך הנסיכה היחידה? יש לך עוד נסיכות קטנות חוץ ממני , מה עם אחיותיי החורגת ואימי החורגת? הן לא ראויות בשבילך?" אמרתי בחשש. אבי שוב חייך אליי ואכלתי את יוגורט התותים המתוק במהירות.

" את בשבילי הנסיכה היחידה! זה שהתחתנתי עם אישה אחרת לא אומרת שאת חשובה בעיני פחות. את מאוד חשובה בשבילי. ואת תמיד תיזכרי להיות טובה ונדיבה זה הכי חשוב מכל דבר אחר שבעולם, יקירתי! " עודד אותי אבי. בדיוק אימי החורגת נכנסה לחדרי , לומר לי מה הן משימותיי להיום.

" בבקשה , קומי מהמיטה והתחילי לעשות את כל מטלות הבית . אין לך שום דרך להתחמק מזה. את קמה ברגע הזה ועושה את כל מה שעלייך לעשות. המטבח מלא לכלוכים ואת צריכה לשטוף את כל הבית, שמעת? אני לא מתכוונת לוותר לך על זה." אמרה אימי החורגת וצחקה את הצחוק המרושע שלה.

" אני לא אסכים שתהפכי את הבת שלי למשרתת של הבית! היא עדיין ילדה ואני מבקש ממך שתעזבי אותה. אני לא ארשה שבנותיך ואת תעשו לה את החיים קשים יותר. את תתנהגי לביתי בשיא הכבוד. אני לא מוכן שתזלזלי בה ותתייחסי אליה כמו אל משרתת" אמר אבי בתוקף. הסתכלתי על אימי החורגת.