משחק מחשב || הקדמה

הקדמה:
אני מחכה. אני לא בטוחה למה. אני יכולה לברוח, או להסתתר. אבל לא. אני פשוט עומדת שם ונותנת לו לנשק אותי. אני דוחפת אותו מעלי, "תפסיק" אני מפצירה בו. "אהבת את זה" הוא מתחכם ומשלב את ידיו, מרוצה. "לא, אני לא" אני אומרת ומחזירה לו באותו טון מתחכם ומתחילה ללכת. "גייד! נו תשחררי כבר!" הוא זועק מאחורי, אני מרגישה אותו מתקרב אליי. אני נעמדת ומסתובבת אליו. "את מה? אותך? הו.. את זה כבר מזמן שיחררתי!" אני צועקת לו ומסתובבת חזרה והולכת. אני מדמיינת את הפנים שלו. הוא בטח המום. אני פולטת אנחת צחוק קטנה ולובשת את הג'קט הסגול שעד אותו הרגע נח בקשר אחד בקצוות המותניים שלי. האוויר נעים בחוץ והשמיים מתחילים להחשיך. אני הולכת בצידי הכביש. היעד: הביתה. מרחק: 10 קילומטרים מכאן.