כתר על ראשי. פרק 3
את האמת אני בטוחה שדין השם בכל. אבל אם לומר את האמת אז… אני לא יודעת! אני לא מבינה מה קרה לי! פוווווו… אני נרגעתי אז זה מה שקרה אבל קודם מה שהיה בשבועיים:
החדר הרחב ידיים שלי שימש כמקום משחקים וסודות בשביל שלושתינו: אני ליליום וסיבסטיאן.
אני שחשבתי שליליום תראה הרבה יותר יפה כאשר אני הרשה לה לקבל טיפולי יופי מהמשרתים האשיים שלי.
ולסיבסטיאן לא היה מה לתת חוץ מהמחשב הנייד הקטן והנדיר שהוא חיפש כל הזמן.
התייחסתי לכולם יפה לבשתי רק שמלות עזרתי בסתר למשרתים… אז למה קיבלתי את זה?!
סליחה. טוב אז הכל התרחש כהגיע נער מסתורי לחצר המלכותית שלי:
בשניים עשרה בלילה כששאפתי לתוכי את הניחוחות של הגן שמעתי… שמעתי את הצליל הזה שאני לא סובלתי מאז ומתמיד:מוזיקת רפ רועמת ואז… בום! פתאום יצא נער יפה מבין השיחים, הוא לא ראה אותי,הוא ניגש אל קיר הארמון והחל לתפס ( האממממ) זה היה מראה יפה אך מוזר כשהבנתי שהוא לובש שירון וידיו היו מאוד- יפות- קשה לי לדבר על ש-ערותיו -היפות-עניו (שלא ראיתי) וגופו השרירי.
הוא תיפס לקומה הרביעית ואז נכנס לחלון גדול במיוחד ,החלון של אבא שלי.
רצתי לעבר חדרו של אבי מעדתי עשר פעם במדרגות ובחצי הדרך שמעתי… אלה היו צרחות כאב שהקפיאו את דמי. רצתי בכל כוחי רצתי ונפלתי והפעם ליליום וסיבי ( סיבסטיאן) עזרו לי.
שאלתי אותם"לילי סיבי! שמעתם?!" הם הנהנו ורצנו לחדרו שהיה משום מה עם דלת פתוחה .
"מלכתי! אל תתעלפי בבקשה לא!" אמרה לילי ועניה הביעו פחד.
על הרצפה שכב אבי… מת.
תגובות (3)
גאד…
זה היה טיפה צפוי… פחות אהבתי את הפרק הזה. היו הרבה שגיאות ניסוח… (לדוגמה: כתבת בשעה שניים עשרה, וכותבים בשעה שתיים עשרה, שניים זה רק עם עשר… שניים עשר, ובשעה זה שתיים עשרה כי זה נקבה…)
אבל… תמשיכי…
דירגתי 3 סורי :(