כי אין דרך אחרת חוץ מלהאמין שיהיה טוב יותר :) פרק 2

ברחתי הכי רחוק שיכולתי , עד איפה שהרגליים שלי לקחו אותי, אני זוכרת שברחתי לפינה בבית ספר שתמיד הייתי הולכת אליה שהייתי בוכה ,זה היה מאוחרי אולם הספורט הענק שיש לנו בבית הספר , הייתי יושבת ובוכה וכמו תמיד בכיתי עד שהוא בא לשם.
אלמוג:" היי מה קרה? את בסדר?"
אורטל:" אה ? כן , כן , בטח שאני בסדר"
אלמוג:" אז את סתם בוכה?"
אורטל:"לא, אני אממ…"
אלמוג:" תשמעי אני ראיתי מה הם עשו לך שם "
אורטל::"אה אז מה אתה רוצה לצחוק עלי גם באותו עיניין ? אז תצחק עכשיו שאני אוכל לבכות על הכול ביחד" אמרתי לו כולי עצבנית הרגשתי שהדמעות שלי עולות ואני אתחיל לבכות לידו כמו ילדה בגן שלקחו לה את הבובה שהיא הכי אוהבת.
אלמוג:" אמרתי שראיתי ! לא שמעתי "
אורטל:" אה .. אני מצוטערת לא התכוונתי להתנפל עלייך ככה"
אלמוג:" זה בסדר אם את צריכה משהו רק תגידי"
אורטל:" אוקיי סבבה.."
אלמוג:" טוב ביי"
אורטל:" ביי .."
ישבתי שם עוד קצת מנה להבין מה לעזאזל זה היה הרגע עד שהם הגיעו אלי .
שרון:" קלטי את השרמוטה לא מחכה דקה אה??"
אורטל:" על מה את מדברת??"
חני:" יאללה מספיק להתחסד !!!!"
היא בעטה בי וצעקה עלי שאני זונה מלוכלכת , שאף גבר אמיתי אף פעם לא ירצה אותי וכדי שאני אסע לגן החיות הקרוב ביותר אולי שם יהיו מוכנים להכניס אותי בתור הקופה של גן החיות.
שמעתי את ההשפלות ושוב פעם , אמרתי משהו???? לא!!!!! פחדנית!!! זה מה שאני פחדנית!!!
עשיתי את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב, קמתי וברחתי, ושנאתי אותם כול יום יותר ויותר..
כיתה ח' חלפה וככול שהזמן עבר הבנתי שלא משנה מה יהיה אני את כיתה ט' לא עושה בבית ספר שלי ויהיה מה!! אני אשכנע את ההורים שלי , אני אתפרע, אני אשתגע, אני אעוף משם…
כיתה ח' כמעט נגמרה ואני מנסה לחשוב איך אני משכנעת את שני האנשים הכי עקשניים בעולם להעביר אותי בית ספר .
ותאמינו או לא העזרה הגיעה מהמקום הכי לא צפוי …