יומן הגורלות – שיר למעלות – פרק 522.
טוסטר. קווין ווילסטון הוא איש לא רגיל.
צנים.
טישו של בובספוג בכל מקום, שקית אבוקדו מקולקלת מתרגשת לה באוויר עקב האהבה הראשונה.
סנדל כפכפי נהיה הפכפך לחלוטין ביום קיץ חמים זה, והאור מקצה המנהרה אמר: "תדליק אותי".
חזרתי אחריי האור, ואז פגשתי אותו – את טוסטר. קווין ווילסטון.
התנשקנו בלהט הרגע.
כנפיים.
חלזונות.
מרקר שחור.
כסף בא. כסף לא הולך.
תראה כמה יכולת לעשות היום בהפסקת צהריים.
מאורר תקרה.
הדוד סם. מס. קס. כעס. רעש. בס. זה כל מה שחשבתי עליו באותו הרגע.
בלון פורח,
חלזונות, בפעם השנייה,
שום,
שום שום,
דבר.
מכת בכורות.
תגובות (8)
אין בכי?
אני מתרגש.
הסיפור הזה פשוט מדהים. אני נהנתי מכל רגע.
ולמי ששואל למה הגבתי לעצמי, זה כי הנכד שלי בדיוק התחבר דרכי וכתב.
התגובה האחרונה שקרית. הגבתי לעצמי.
get a life
חחחחחחחחח
חמוד חמוד..
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לא הבנתי כלום חחחחחחחחחחחחח
אתה יכול להגיד לי על מה מדובר?(אם יש לך כוח)
אבל שמע עצה שלי, תנסה לעשות סיפורים בפרקים ושזה יהיה פנטזיה או מדע בדיוני כי זה קצת יותר מעניין(אתה לא חייב לקחת אותה)