חלוות

פעם היה איש והוא אהב חלוות
ומאכלים אחרים ממטר לא יכול היה הוא לראות.
פיצה \"איכס\" שניצל \"פיכס! רק חלווה בליבי\"
ענה האיש והסתובב כבר לא זכר הוא שמי.
הלך הוא למסע וחלווה בידו
נולד לו ולחלווה ילד וקרא לו עידו.
אך עידו הקטן לא היה כמו אביו אוהב החלוות.
אהב הוא רק פסטה וחלווה לא יכל הוא לראות.
הלך עידו שפסטה בידו ויצא הוא למסע.
הלך והלך ומצא רק ביצה.
הלך הוא לחפש את הפסטה המושלמת
וחזר הוא בוכה עם רגל מדממת.
אבא של עידו אוהב החלוות
החטיף לעידו שתי סטירות מצלצלות.
אמר האב לבנו \"ילד מפגר חלווה היא מאכל עשיר הרבה יותר,מתוקה היא מטחינה ושומשום עשויה, עכשיו קח 10 שקל ותקנה…גלידה (?)\".
הלך עידו עם הכסף והתחיל בשצף לבכות
כי רצונו בפסטה השווה מאלף גלידות.
שתה כמה וודקות ונרדם לבסוף
התעורר הוא בבוקר וגילה שהוא קוף.

מאת: שיר לוגסי הידועה בתור \"היונה\"
~הסוף~