הקדמה של ילדת הטלפונים

שמי הוא ולנטינה אני ילדה רגילה.בת 16. אני חייה בארצות הברית בצפון אני אחת הילדות המקובלות ויפות ביותר בבית הספר יש לי מלא חברות וגם כולן רוצות ליהיות חברות שלי וגם הרבה בנים מתחילים איתי. משפחתי היא מישפחה מורחבת ענקית יש לי 3 תאומות בגיל 15 אחת בם לוס סול אור. יש לי אוד 3 תאומים בני 14 אחת בת ושמה סיילו אח ששמו מיגל אח ושמו אופק.ויש עוד שלושה תאומים 2 בנות ובן 1 בגיל13.ששמן הבת ששמה אליי השנייה פלור והשלישי הוא רמה ועוד שתי תאומים בני 10ששמם הוא עומר ותומר ועוד ילדה בת 7 ששמה בוניטה ועוד אחבן שנתיים ששמו הוא בוניטו האמת שאמא שלי ששמה הוא שמחה כך אמרה לי היא קצט מוזרה האמת שהיא נתנה לכולנו שמות מוזרים כל בית הספר מדבר אל זה אבל אנחנו מתעלמים אמא שלי לא רוצה לדבר אל עברה ואל משפחתה האמת שאבי נפטר לפני שנתיים גם הוא היה מוזר לא דיבר אל עברו וכל זה הבית שלנו הוא ענק יש לי את החדר הכי גדול בבית עם שרותים חדר אם ארון בגדים האמת שלא חסר לנו כלום בבית תמיד לא הצלחתי להבין איך אמא מפרנסת משפחה ענקית אני ואחי שומרים זה אל זה לפעמים אנחנו לא מסתדרים אחד עם השני ורבים אבל תמיד ביחד ובסוף משלימים
אני ילדה מאוד חופשייה אני לא שייכת לאף אחד אני ילדה פשוטה ואת הבחור שאני אוהב הוא יצטרך לחבד אותי ושהוא יהיה רומנתי שנצא לפקניק ושיביא לי תפוז וין אני תחף אמשיך את הסיפור