החיים ע"פ אלי- פרק 5

למחרת בבית הספר:

"אלי!" קרא שון כשבאתי לבית הספר.
"מה?" שאלתי עייפה.
"אני חייב לעשות משהו שהבטחתי לעצמי.." אמר ונישק אותי.
"ממ..מה?" הופתעתי מהנשיקה.
"אני הבטחתי לעצמי שמי ששרה במרפסת באותו לילה אני חייב לנשק אותה." הסביר.
"טוב.." התרחקתי ממנו.
"אל תלכי!" אמר ואימץ אותי אל ליבו "למה לא אמרת לי שזאת את?"
"כי.. אני.. לא היה לי אומץ.." גמגמתי.
"אני מצטער.." הוריד את ראשו.
"למה אתה מצטער?" שאלתי באי הבנה.
"אני לא הקשבתי לך, הייתי רק מרוכז בעצמי, הייתי מרוכז בלהיות 'מקובל' בכיתה" אמר "אני נהייתי חבר של בלה רק כדי שאני אהיה מקובל, ונטשתי אותך!"
"אז מה עכשיו?"
"מעכשיו אני רק שלך, ואת רק שלי..!" צחקנו.

הסוף!!!