החיים ע"פ אלי- פרק 4

כבר כמה חודשים שאני ושון כבר לא ידידים.

יום אחד,
בבית הספר,
היה שיעור הסטוריה,
בלה ומרלה קמו אל המורה והתלחששו איתה.
"תלמידים, בלה ומרלה רוצות להגיד לכם משהו.." אמרה המורה
"אני ומרלה עושות מסיבת יום הולדת 16 ונחנו מזמינות את כולכם. והנושא של המסיבה הוא -מסיבת מסכות. אתם חייבים להבוא עם תחפושת ומסכה." אמרה בלה.
"ישש!!" כולם צהלו. (חוץ ממני)
"שקט!" המורה השטיקה את כולם. "שבו.." אמרה לבלה ומרלה.

"את מלצרית במסיבה ואת לא יכולה לפרלטט עם אף אחד שם וכמובן אסור לך לרקוד עם כולם." אמרה אמי החורגת שעה לפני שהמסיבה התחילה.
"אני גם לא ארצה.." אמרתי בשקט.
"טוב, לכי תארגני" אמרה אמי במבט של שטן "אני לא רוצה שתהיה לי מלצרית מטונפת במסיבה!"
והלכתי למקלחת.

התחילה המסיבה,
כולם באו,
גם שון בא,
"שון, אהובי! זה אתה?" אמרה בלה לשון כשבא ונישקה אותו.
"כן! איזה יפה את!" אמר.
"גם אתה" אמרה לו והוא נישק אותה.
התקרבתי אליהם ואמרתי "שלום, אתם רוצים עוגיה?"
"לא!" אמרה בלה ודחפה אותי ונפלתי.
"בלה! מה עשית לה?" אמר שון בדאגה. והרים אותי.
"תודה.." אמרתי לו וברחתי.
הלכתי לחדרי ובכיתי, בכיתי הרבה, אחרי כמה דקות נרגעתי והלכתי למרפסת.
שרתי שיר.
"דרך ארוכה,
ואני כעוף בנדודיו,
אני כרוח חרש,
ימים עוברת,
שרה לה מסתיו אל סתיו,
שיר הרוח על המים,
ולו הרבה גוונים,
מי אני היום ומה אני
בצלילים המשתנים בשיר?" מישהו קטע אותי,
"זאת את?" שאל
מייד הסתובבתי וראיתי את שון!
"אממ.. מי זאת את?" נלחצתי.
"אל תשחקי איתי, זאת את ששרת על המרפסת בלילה לפני כמה חודשים?" שאל ברצינות
"כן.." הורדתי את ראשי.
"מי את?" שאל "איך קוראים לך?"
"קוראים לי…" אמרתי ובלה קטעה אותי.
"שון! למה אתה פה?" שאלה "למה אתה מדבר עם אלי?"
"אממ.. אני.." התבלבל. "את אלי?"
"כן" אמרתי בשקט, ובלה משכה את שון לרחבה.

-ההמשך יבוא-