החיים ע"פ אלי- פרק 2

בלילה שרתי, שרתי שירים.
במרפסת שבביתנו.
"לילה,
ואתה לא פה..
לילה,
יש עוד זמן לחלום..
לילה,
כולם ישנים…
כולם,
רק אני לא..
לילה,
אני לא נרדמת,
חושבת עלייך ועליי,
עלינו…" עצרתי, שמעתי מישהו הולך..

"מי זה?" שאל קול מוכר, אך לא הבנתי מי זה. ישר רצתי לחדר שלי.
"איזה קול מכוער, אל תשירי יותר בחיים שלך!" אמרה מרלה "ותכיני לי תה.."
הלכתי למטבח, שרתי כל הדרך לשם בכוונה כדי להרגיז את מרלה.
"סתמי!!" צעקה
ואני המשכתי לשיר:
"הו, מרלה הטיפשלה,
היא כל כך טיפשה,
אם תקרא לה: 'מרלה'
היא תהיה כה נבוכה…" וצחקתי. המשפט האחרון לא היה טוב כל כך, אבל מה זה משנה? העיקר להרגיז את מרלה!

"הי" אמר לי שון. זה היה בבוקר למחרת בבית הספר.
"היי, מה קורה?" חייכתי אליו,
"האמת,אני עצוב ושמח באותו הזמן.." אמר וצחק.
"למה?" שאלתי אותו.
"אתמול הלכתי ברחוב ,עברתי ומעלי היה מרפסת. ואני שומע ממנה ישהי ששרה יפה מאוד.. שאלתי מי זאת והיא לא ענתה, אבל לא יכולתי לראות מ זה כי היה חושך" סיפר לי.
"אהעה.." אמרתי וישר הבנתי שמי ששמע אותי שרה זה הוא!!
רציתי להגיד לו שזאת אני ששרה, אך לא היה לי אומץ:(