החיים ע"פ אלי- פרק 1

תמיד הייתי בלתי נראית, אבל אחיותי החורגות הן 'על הרחבה', הן הולכות למסיבות הכי שוות, כל הבנים רוצים אותן וכל הבנות נצמדות אליהן, רק אני, אלי- ככה קוראים לי, לא מתחברת אליהן, ולא לאף אחד מהכיתה. ובגלל זה אני שקטה.
אני בת יחידה, חוץ מהאחיות שלי- בלה ומרלה. הן בכיתה שלי, ואני שונאת אותן!!
ויש לי אמא חורגת- רובלה.
האמא האמיתי שלי מתה כשהייתי בת 3 ממחלה.
גם אבא שלי מת, לפני 5 שנים גילו שיש לו את המחלה שהיה לאמא שלי.
כשהייתי בת 10 אבא שלי הכיר את רובלה.
מאז אני חייה את הסבל הזה – לחיות עם אמא ו2 אחיות חורגות ומעצבנות מאוד!!
פרטים עלי: קוראים לי אלי, אני בת 16 וחצי, בתחילת כיתה יא', רוצה לסיים את בית הספר כמה שיותר מהר כדי לעוף מהבית ולחיות חיים נורמלים. אני היחידה שמנקה, מבשל ועושה כביסה בבית. אחיותי מנסות כמה שיותר לדרוך עליי ולהרוס אותי:(
אז לסיפור:

פעם אחת ביום רגיל, הלכתי לבית הספר, ישבתי בכיתה והמורה אמרה:
"בוקר טוב תלמידים, בא אלינו ילד חדש, קוראים לו שון" אמרה המורה בקול ספרותי כבד.
שון חייך לכולם, דווקא נראה לא רע.. עיינים חומות-ירוקות, שער חום- שחור, אבל אין מצב שהוא ישים לב אליי בכלל, אני החננה של הכיתה.
"שון, שב ליד אלי" אמרה המורה, פתאום התעוררתי מחלומותי.
"הי" אמר שון וחייך.
"היי" אמרתי לו
"אז את אלי?" שאל בחביבות.
"כן" אמרתי לו…

חזרתי הביתה, ראיתי את בלה ומרלה עומדות בפתח הדלת ומסתכלות עליי כאילו אני אשמה במשהו.
"מה?" שאלתי אותן.
"אל תנסי לקחת לי את שון, הבנת?!" בלה איימה עליי.
"מה?" הייתי המומה מכל הקטע.
"אבל שון הוא שלי!" אמרה מרלה לבלה
"לא, אני אהיה חברה שלו!" אמרה בלה והן התחילו לריב..
"טוב, אז כשתסיימו לריב תקראו לי, טוב?" אמרתי והלכתי למטבח.
שמתי את הדברים וחשבתי לעצמי 'אולי הוא מאוהב בי?' 'אולי הוא ביקש מהמורה שהוא ישב לידי?'
'ואלי אני סתם מדמיינת והוא מאוהב בבלה או במרלה..' הרהרתי..